אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קכב:
בעא מיניה ר"ל מר' יוחנן עור הראש של עגל הרך מהו שיטמא א"ל אינו מטמא כו'. וקשה דבירושלמי שבת רפי"ד ובפסחים פ"ז הי"א ובסנהדרין פ"ח ה"ב, א"ר יוחנן דהא דתנן במשנתנו אלו שעורותיהן כבשרן הוא רק לאיסור ולטומאה אבל ללקות עור הוא ואין לוקין עליו משום נבלה ורשב"ל אמר משנה שלמה שנה רבי בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה. וע"ל דע"ז ע"א תוד"ה אל, וא"כ לטומאה עכ"פ ס"ל לתרווייהו דעורותיהן כבשרן, וע' פסחים דפ"ד ע"א תוד"ה הא ובשבת דק"ז ע"א תוד"ה אמר וצ"ע כעת. וע' באור שמח פ"ד ה"כ ממ"א.
שם כמה כדי עבוד אר"ה א"ר ינאי ארבעת מילין, ע' פסחים דמ"ו ע"א רש"י ד"ה ומאי ובנדה דנ"ה ע"א רש"י ד"ה שעבדן ובמש"כ שם עה"ג ובביאור הגר"א ליו"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ז ובנוב"י קמא חי"ד סי' כ"ג ובמ"ת סי' ל"ט.
שם ולתפלה, בעין משפט ציין מקורו באו"ח סי' צ"ב ס"ד. והוא שם סי' צ' סט"ז.
רש"י ד"ה בלשון יחיד אני שונה אותה משנה ולא בלשון סתם משנה שאני אומר אלעזר בן יהודה אמרה ע"כ, מלשון זה משמע דכל המשנה אמרה אלעזר בן יהודא, וכ"מ מפירש"י בפסחים דפ"ד ע"א. אולם התוס' פירשו לעיל דנ"ה ע"ב ודע"ז ע"א אהא דעור בית הפרסות ועור הראש של עגל הרך שבמשנה עצמה היה שונה דברי ר"ש, ובס' התרומה תפילין סי' ר"ז כתב דרק על עור הראש של עגל הרך א"ר יוחנן בלשון יחיד אני שונה אותה. וע' זבחים דכ"ח ע"א תוד"ה תנינא ובביאור הגר"א לאו"ח סי' ל"ב ס"ק פ"ה.
רש"י ד"ה להביא עור בית הבושת של נקבה כו' דליתיה בעולה, ע"ל דנ"ו ע"א רש"י ד"ה להביא ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' כ"ו.
תוד"ה עור, על מעשה היה שואל היאך הלכה דמתניתין הוה ידע כו'. ע' בת' מקום שמואל ס"ס כ"ח.
תוד"ה כר' יהודא. פי' בקונטרס דלית ליה דרשה דהטמאים כו'. ע' בתוס' ורשב"א ר"פ שמונה שרצים.
תוד"ה לגבל ומיהו מה שפירש בערוך לתפלה לרחוץ ידיו לתפלה אין נראה כו', ע' ברכות דט"ו ע"א תוד"ה אמאן וברבינו יונה שם ובס' האשכול ח"א ס"ס כ"ב.