אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קכא.
והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים, עי' בתשובות פני יהושע סוף ח"ב סי' ט'.
שם וכל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר דתנא דבי ר"י וכי יותן מים על זרע מה זרעים כו' בכל המקומות בש"ס הזכירו ברייתא זו דתנא דבי דבי ר' ישמעאל דרשו הכי מן הפסוק הקודם על כל זרע זרוע אשר יזרע.
שם ותניא א"ר יוסי מפני מה אמרו נבלת עוף טהור צריכה מחשבה וא"צ הכשר מפני שסופה לטמא טו"ח. ויל"ד אמאי צריך להביא הא דתניא א"ר יוסי, הלא כל קושית הש"ס היא הכשר ל"ל סופו לטמא טו"ח, ולזה יספיק לו דרשת תנא דבר"י, כן בזבחים ובנדה מסיק בברייתא דתנא דבר"י גופיה, יצתה נבלת עוף טהור שסופה לטמא טומאה חמורה שא"צ הכשר, והכא מדהביא ברייתא אחרת בשם ר"י, משמע דבברייתא דתדר"י ליתא הכי. וע' בירושלמי יומא פ"ו ה"ו וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה השוחט. והא דאמרינן אסור לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה מדרבנן הוא ע"כ, וכן פירש"י בסוגיין ע"ב דהא דמסקינן בסנהדרין ת"ל לא תאכלו על הדם אסמכתא דרבנן בעלמא הוא וע"ל דל"ג ע"א רש"י ד"ה מבית ובמש"כ בחידושי שם, וע' במנ"ח מצוה רמ'"ח.
רש"י ד"ה והכשר, דדם שחיטה דילה לא מכשר לה דלא איקרי משקה כו'. ע' ר"ש מכשירין פ"ו מ"ח.