אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיט.
ר' יהודא אומר קולית שיש עליה כזית בשר גוררת כולה לטומאה כו'. אילה"ק הלא בקולית יש בו מוח תמיד כדפירש"י, וא"כ תיפ"ל משום מוח ול"ל הכזית בשר עליה, די"ל דסתם קולית היא סתומה ולקמן דקכ"ו ע"ב ממעטינן קולית סתומה מטומאה מדכתיב בנבלתה. וע"ש תוד"ה בנבלתה ולעיל דע"ז ע"ב תוד"ה ולא.
שם איידי דקאמר ת"ק שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא. ע' פר"ח ליו"ד סי' ל"ו ס"ק כ"ד.
שם דתנא דבי ר' ישמעאל על כל זרע זרוע אשר יזרע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה כו'. ונרשם עה"ג הכא ולקמן ע"ב דרש"ל מחק תיבות אשר יזרע, ולכאורה טעם ההג"ה היא משום דבריש פרקן ליתנייהו תיבות אלו בגמרא אכן גם שם הגיה בשטמ"ק דצ"ל תיבות אלו ע"ש ובלא"ה נלע"ד דבע"כ צ"ל תיבות אשר יזרע בגמרא. כמו התם כן הכא ולקמן ע"ב בסוגיין. וכל ההג"ה בשם רש"ל מוטעת היא. ראשונה שלא נמצא ברש"ל שלפנינו שום זכר לזה. ובמנחות ד"ע ע"ב גריס להו בגמרא, וברש"י שם משמע דעיקר דרשה היא מאשר יזרע. וכ"ה הגרסא בר"ש טבול יום פ"א מ"ה, ועוד. דהאי תנא דבי ר"י גופיה, דריש בזבחים דק"ה ע"א ובכ"מ מהאי על כל זרע זרוע. מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה המורה וצריכין הכשר אף כל כו'. ובע"כ מאי דאינהו דרשי מהאי קרא. כדרך שב"א מוציאין לזריעה. הויא עיקר הדרשה מתיבות אשר יזרע.