אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קיא:

דף קיא.

שפיד כבדא עילוי בשרא, ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' מ"ו.

שם כמה יהיר האי מרבנן, וכ"ה הגרסא ברא"ש, וכ' במעדני יו"ט דברי"ף גריס כמה זהיר כו', אולם לפנינו ברי"ף הגרסא כמה יהיר, וגרסא זו כמה זהיר ראיתי בתמים דעים להראב"ד סי' י'.

שם סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח ע"כ, האי ששחט בה קאי אשחיטת כשרה כדכתבו התוס' לעיל ד"ח ע"ב בד"ה סכין, אבל בסכין טרפה פליגי התם רב אחא ורבינא, וע' ע"ז דע"ה ע"ב תוד"ה הסכין ובס' האשכול ח"ג סי' ה' ובס' התרומה סי' ס"ט ובת' מהר"ם ב"ב סי' תס"ט וברוקח סי' רנ"ז ובפלתי סי' יוד סק"ט.

שם צונן אמרי לה בעי הדחה ואמרי לה לא בעי הדחה, ע' פסחים דע"ו ע"א ובר"ן שם לדף ל' ע"ב.

שם אר"י אמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח כו' לכאורה משמע דמסדר הש"ס סמיך להא דר"נ אמר שמואל. סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח. ובזה יל"ד לפ"מ דיש לחלק, דגבי שחיטה בע"כ צריך גם לכתחלה לשחוט בסכין. ולהכי שפיר נופל לאמר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח, משא"כ במליחת בשר בקערה דעצם הפעולה א"א לעשותה מתחלתה, דהבשר גופיה נאסר בטרם שבאנו לדון בשאלת הכלי. כדאמרינן לקמן דקי"ב ע"ב אי בכלי שאינו מנוקב אפילו עופות ועופות נמי אסירי. וכ"ה בשו"ע סי' ס"ט סי"ח. ולפ"ז מה מקום להסמיכו אצל סכין ששחט בה כו'. הרי טפי הי"ל לקבוע האי דינא לאידך דשמואל דאמר לקמן דקי"ג ע"א אין מניחין בשר מליח אלא ע"ג כלי מנוקב. ושם היה מקומו לסיים, אבל אם היה אינו מנוקב גם הכלי אסור להשתמש בה רותח, וזהו לשיטת הרא"ש דבסוגיין איירי דוקא בכלי שאינה מנוקבת. ומכש"כ לשיטת הראב"ד והרמב"ן שהביא הרשב"א, דגם במנוקבת איידי בסוגיין. וכ"כ הר"ן וע' במגיד משנה ספ"ו ממ"א ובס' הערוך מש"ך סי' ס"ט, לפ"ז בודאי דדין זה היה צריך לסדר לקמן שם. וע' ברוקח סי' תכ"ח ובשו"ע סי' קכ"ב ס"ה ובביאור הגר"א שם ס"ק ט"ז ובחידושי באר שבע בסוגיין ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' מ"ג.

שם מליח ה"ה כרותח. ע"ל דקי"ב ע"א תוד"ה ה"מ ובראב"ן סי' י"ד ובביאור הגר"א ליו"ד סי' ס"ח סקל"א ובשעה"מ פ"ח הכ"ד מה' חו"מ ומש"כ בחידושי לעיל צ"ז ע"ב.

שם וכבוש ה"ה כמבושל, ע"ל דצ"ז ע"ב רש"י ד"ה כבוש ומש"כ בחידושי שם. וע' בירושלמי תרומות פ"י ה"ו ובר"ש שם משנה ח' ובר"ש סוף מ' כלים ובת' הרשב"א סי' תקי"ד ובמרדכי ביצה פ"ב רמז תרע"ד ובמהרי"ק שרש קנ"א ובאור שמח פ"ו הכ"א ממ"א.

שם דההיא פינכא דהוה בי ר' אמי דמלח ביה בשרא ותבריה כו', והוכיחו מזה בת' הר"ן סי' ס"ט ובס' האשכול ח"ג סי' ל"ה דלכתחלה אסור לבשל בכלי אסור שאינו בן יומא, דאל"כ ל"ל למתבריה לשהייה עד למחר ע"ש. וקשה דלמא ס"ל לר' אמי כהאי תנא דע"ז דע"ה ע"ב דנ"ט לפגם אסור, ולפ"ז לא יועיל לו מאי דמשהה ליה עד למחר. א"נ כדאמר התם דע"ו ע"א גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא וכה"ג אשכחן בפסחים ד"ל ע"א גבי קדירות בפסח ישברו, דפריך ואמאי לישהינהו אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. ומשני גזירה דלמא אתו למיעבד בהו במינו, וע"ש במלחמות ובר"ן ובפר"ח ה' פסח סי' תנ"א סקי"א ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קכ"ב סק"ד וסקי"א ובת' הגרע"א סי' מ"ג.

שם מ"ט תבריה לאו משום דשמיע ליה מיניה דר"י דאמר מליח ה"ה כרותח, ע' פלתי סי' ס"ט ס"ק י"ח ובנוב"י קמא חי"ד סי' כ"ו.

שם האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה כו'. ע' בס' הערוך מש"ך סי' צ"ה ובפר"ח חי"ד סי' ק"ח סקכ"ב ובפלתי סי' ס"ט סקי"ז ובת' הגרע"א סי' קפ"ט.

שם כי קאמינא דליכא קפילא ע"כ, ולדידן אי ליכא קפילא שיעורא בששים וע"ל דצ"ז ע"ב ובמעשה הגאונים סי' י"א.

שם ושמואל אמר מותר נ"ט בר נ"ט הוא, ע' בת' הגרע"א סי' ר"ז ובבאר יצחק חי"ד סי' י"א.

שם לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת. כה"ג בשבת דק"ט ע"א ודק"מ ע"א.

שם חס ליה לזרעא דאבא בר אבא כו'. ע' בפר"ח לאו"ח סי' תצ"ו בקונטרס מנהגי איסור ס"ק כ"ג ובחידושי באר שבע בסוגיין ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים לפסחים דכ"א ע"ב ובאור שמח ה' גירושין פ"א הי"ז ובמה"פ לירושלמי תרומות פ"י ה"ב.

שם אמר חזקיה משום אביי, ע"ל דקי"ג ע"ב רש"י ד"ה הא דרביה ולעיל די"ז ע"ב רש"י ד"ה כל היכא ובמש"כ בחידושי שב.

שם הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאכלן בכותח, ע' ראב"ן סי' שי"ד וברוקח סי' תי"ג ובביאור הגר"א לאו"ח סי' תמ"ז סקכ"ו ובת' הגרע"א סי' פ"ג.

שם צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאכול בכותח וה"מ צנון כו', ע"ל ד"ח ע"ב תוד"ה אגב ובס' האשכול ח"ג סי' ה' וסי' ל"ה ובמרדכי פ' כיצד מברכין רמז קט'"ז.

רש"י ד"ה קפי צף למעלה כו' ע"כ, וטעמא דדמא דכבדא צף למעלה מפני הלחה שבה, כדביאר הראב"ד בתמים דעים סי' יו"ד ע"ש.

רש"י ד"ה והלכות כחל כבר למדנו למעלה לצלי בעי קריעה שתי וערב כו' ולקדירה קורעו שתי וערב וטחו בכותל ע"כ, ע' מש"כ בת' הרדב"ז ח"ב סי' תתכ"ז, על סתירת דברי רש"י מהא דלעיל דק"ט ע"ב בד"ה הא קמ"ל, שכ' קריעה בעלמא קא"ל או שתי או ערב, וע"ש בסוגיא מה שהאריכו בזה הרז"ה והמלחמות רשב"א רא"ש ור"ן. וע"ש תוד"ה אינו ותוד"ה ההוא ומש"כ בחידושי שם.

רש"י ד"ה סכין. איידי דבית השחיטה רותח בולע הסכין מן הדם כו', ע' פלתי סי' יוד סק"ז.

רש"י ד"ה וצנון. דאגב חורפיה דצנון הוא בולע משמנונית הסכין הקרוש עליו כו'. ע"ל דקי"ב ע"א רש"י ד"ה קישות ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קכ"ב סק"ז.

רש"י ד"ה נ"ט בר נ"ט הוא אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאכלן בכותח כו'. דברי רש"י מבוארים בפסחים דע"ו ע"ב ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקא למיכליה בכותחא מר בר רב אשי אמר אפילו במילחא נמי אסורה משום דקשיא לריחא ולדבר אחר. וע' בס' האשכול ח"ג סי' ל' ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' פ"ז ס"ג.

תוד"ה ולא, כלומר מכאן אין להוכיח אבל הוא בפירוש אמרה כו', ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' רכ"ז.

תוד"ה כר"ח, אין הלכה כן כו'. ע' ברכות דמ"א ע"ב תוד"ה הלכתא וד"ה לאחר ושם בתוס' רא"ש רי"ח ושטמ"ק, ובראבי"ה סי' קי"ז.

תוד"ה הלכתא, אלא כשאחד מהן רותח דבין עילאה גבר בין תתאה גבר קליפה מיהא בעי כו', ע' ש"ך סי' ק"ה סק"י.

בא"ד בשם רש"י פי' ריב"ן חתנו דוקא עלו שרי אבל נתבשלו אסור כו'. ע' זבחים דצ"ו ע"א תוד"ה ואם ובע"ז דע"ו ע"א תוד"ה בת וברא"ש לפסחים פ"ב סי' ז' ובס' התרומה סי' ס' וס"א ובס' הפרנס סי' נ"ט ובריקאנטי סי' רי"ב ובת' הרדב"ז ח"א סי' ר"י ובביאור הגר"א ליו"ד ר"ס צ"ה ובת' באר שבע סימן ל"ג ובבאר יצחק חי"ד סימן ז' וסימן ח' ובס' דבר משה סימן ט'

בא"ד משום דאגב חורפיה בלע טפי וחשיב כחד טעמא ונתבשלו לא גרע מצנון כו', ע' פסחים ד"ל ע"א תוד"ה דלמא ובביאור הגר"א ליו"ד סי' ק"ה ס"ק פ"א ובת' מקום שמואל סי' פ"ט.

בא"ד ואין לאמר דשאני התם דהוי טעם שלישי כו', ע"ל דק"ח ע"ב תוד"ה שנפל ובש"ך סי' צ"ד ס"ק ט"ו ובפר"ח שם סקי"ד ובת' הרדב"ז ח"א סי' רל"ד ובביאור הגר"א לה' פסח סימן תנ"ב סק"א וסקי"ד ובחידושי הגרע"א ליו"ד סי' צ"ה ס"ב ובבאר יצחק חי"ד סי' ט'.

בא"ד וע"כ התם הוי טעמא משום דמב"מ מדאורייתא בטל ברוב ובכלי מקדש אוקמוה אדאורייתא ע' בקו"א להפלאה כתובות בחידושיו לחולין שפ.

בא"ד כשהטעם שני של בשר ושל חלב נכנס במים מיד נאסרו המים וחוזרין ואוסרין הקערות והמחבת, ע' בת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' כ"ד ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ס"ה ס"ו.

בסה"ד ואם האחד אינו בן יומו אז אותו שהוא בן יומו מותר. ע' רמ"א סי' צ"ד ס"ה ובביאור הגר"א שם סקי"ט ובאור שמח פ"ט ה"ט ממאכלות אסורות.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה