אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קא:

דף קא.

וריה"ג ל"ל איסור כולל והתניא שבת ויוה"כ שגג ועשה מלאכה מנין שחייב ע"ז בעצמו וע"ז בעצמו ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ריה"ג רע"א אינו חייב אלא אחת שלח רבין משמיה דריב"ח כך הצעה של משנה ואיפוך. וקשה איך עלה ע"ד המקשה שלא להפך הלא בתו"כ אמור פרשה ט' ובירושלמי ב"ק פ"ג ה"ד ס"ל לר"ע דחייב שתים. ומה"ט גופה דכתיב שבת היא יוה"כ הוא ע"ש, וממילא ס"ל לבר פלוגתיה דאינו חייב אלא אחת ואף דשם הוא בר פלוגתיה ר' ישמעאל, אכן לפ"מ דפשיטא ליה בבבלי הכא דגם ריה"ג פליג על ר"ע בזה. בודאי דאף איהו ס"ל כר' ישמעאל, וי"ל דלא הוה נהירא להו גס לחכמי הש"ס בפרטיות דעת החולקים בזה. דהא בתוספתא כריתות פ"ב איתא להא פלוגתא באופן אחר לגמרי, דר' ישמעאל ס"ל דחייב שתי חטאות משום דכתיב שבת היא יוה"כ הוא ור"ע פוטר לגמרי, והוא דלא כברייתא דהכא ולא כהירושלמי והתו"כ, ומשו"ה היה מקום להמקשן להקשות, לפ"מ שקבל הוא מרבו אופן הפלוגתא בהאי דינא. ולר' יוסי ב"ר חנינא היה מקום להפוך פלוגתתם, וע' ש"א סי' ע' וסי' ע"ב ובטעם המלך ה' שמיטה פ"א.

שם ר"ע אומר אינו חייב אלא אחת. ע' פלתי סי' ד' סק"ה ובטעם המלך ה' כלאים ובת' חמדת שלמה סי' ל"ה.

שם אבמה"ח נוהג בבהמה חו"ע בין טמאין בין טהורין ד"ר יהודא ור' אלעזר וחכ"א אינו נוהג אלא בטהורין כו', והא דאמרינן לקמן דק"ב ע"א רמ"א אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד, הוא סיומא דברייתא דהכא, רק משום דבעי למימר אתנאי קמאי ושניהם מקרא אחד דרשו. לכן הפסיק ביניהם ובין דברי ר"מ.

אכן יל"ד קצת דאהא דאבמה"ח נוהג בטמאה, מובא במעילה דט"ז ע"א רק בשם ר' יהודא, ובר"ש ריש טהרות שהזכיר לברייתא דהכא. שייר לדר' יהודא ומביא רק דברי ר' אלעזר, וע' בתוספתא סוף מסכת זבים.

רש"י ד"ה ור' יוסי. ואע"ג דלר"ש נמי שמעינן בעלמא דל"ל כולל כו'. ע' שעה"מ פ"ח ה"ו ממ"א.

רש"י ד"ה אלא אמר רבא, שמדא הוה וגזרו שלא לעשות יו"כ ע"כ, לכאורה היא נגד האגדה במדרש משלי ט', עה"פ טבחה טבחה, דקאמר שכל המועדים יהיו בטלין וימי הפורים לא יהיו נבטלים לעולם שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו כו', ומסיק אף ימי הכפורים אינן בטלין לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם ע"ש והכא חזינן שהיתה גזירה על יו"כ.

אכן בכלל נשאל הרשב"א ז"ל על אגדה זו. והשיב בתשובותיו ח"א סי' צ"ג שזו היא הבטחה שלא יגרום החטא בטול הפורים מדכתיב גבי מועדים שכח ה' בציון מועד ושבת אבל בפורים הבטיח שלא יעברו מתוך היהודים וכן ביו"כ במש"כ והיתה זאת לכם לחקת עולם היתה הבטחה שהיום יכפר ואפילו לא ישמרוהו כו' ע"ש, ובאמת כפירוש הרשב"א מבואר בפרקי דר"א פמ"ו, דז"ל שם ואפילו בל המועדים עוברים יוה"כ אינו עובר שיום הכפורים מכפר על הקלות ועל החמורות כו' ע"ש: הרי בהדיא: דרק על קיום הכפרה מדבר, שלא תמוש כימי השמים על הארץ, ואינו ענין למציאות הגזרה.

תוד"ה ר"ע, ומיהו י"ל דקדשים שאני כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"צ ע"א.

בא"ד למאי דמסיק רבא דהוי בת אחת לא אמר איפוך ע"כ, ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' י"א מה שהאריך בזה.

בא"ד וי"ל דהתם פריך משום שמואל כו', ע' פלתי סי' פ"ז סק"ו.

תוד"ה הזיד, וי"ל דאפ"ה חמור ליה יוה"כ לפי שהוא יום כפרה ומחילה, ע' בדו"ח להגרע"א מערכה ה' ובח"ס ח"ו סי' פ"ג.

תוד"ה יוה"כ, ולא שייך כאן אתם ואפילו. מזידים כיון דלא נקבע ביו"ד לחדש כו'. ע' בריטב"א בסוגיין ובס' אור גדול דף ד' ע"א.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה