אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף צד:

דף צד.

והא קא מטעי להו אינהו הוא דקמטעו נפשייהו כו', ויל"ד בשלמא בעובדא דמר זוטרא דבסמוך, דאי רבא ורב ספרא לא הוו אמרי מידי, ומר זוטרא סבר לאפיה הוא דקאתי. בזה נופל לאמר דאיהו הוא דקא מטעי נפשיה. משא"כ הכא הא דאינהו מטעי נפשייהו, הרי בא להם בגרמת הכרוז דנפל בישרא לבני חילא, דאילו הוו מכרזו נפל טריפתא לבני חילא. אז לא היה להם מקום לטעות. ומנלן דע"י גרמא כזו ליכא משום לתא דמדבר שקר תרחק.

אולם דוגמא כזו אשכחן באגדה על הכתוב בשמואל א' כ"ח, כאשר העלה שאול את שמואל. דשמואל אמר לו ויקרע ה' את הממלכה מידך ונתנה לרעך לדוד. דמבואר במדרש שם ובילקוט רמז קל"ט דשאול אמר לו כד הוית גבן אמרת לרעך הטוב ממך וכען אמרת לרעד לדוד א"ל שמואל כד הוינא גביכון הוינא בעלמא דשקר ואמרנא לך מלין דשקר דדחילנא מינך דילמא תקטילני ברם אנא כען בעלמא דקשוט לא תשמע מיני אלא מילי דקשוט ע"ש.

ולכאורה אין מקום ח"ו לאמר דשמואל הצדיק יאמר דברים אשר לא כן להיותו בעלמא דשקרא, ובע"כ הכוונה דבעלמא דקשוט הוא כולו אמת לאמתו גמור ומוחלט. מפני שהוא מופשט מגוף ומאימת איש על רעהו. לא כן בעוה"ז שהוא לבוש בלבוש חומר עכור ואיש את רעהו חיים בלעו. עלול הוא לבוא לזמן כזה, שילחץ אל הקיר שאין לנטות ימין ושמאל ע"ד האמת הגמור ומוחלט. ושקר הלא אסור לדבר, לכן התירו לו אז באופן כזה שידבר דבריו דמשתמע לתרי אנפי, והשומע ששכלו ילך ע"פ רוב אחרי רצונו. יבחר לו ההבנה בדבריו הנאותה לרצונו. ובאופן זה אמרינן דאיהו מטעי אנפשיה. כן הדבר אצל שמואל כל עוד חלקו בחיים בעוה"ז, והיה ירא לאמר לרעך לדוד שמא יהרגנו, לכן אמר לרעך הטוב ממך. ובזה אינו נתפס בדבריו אצל שאול, דיש מקום לחשוב אולי כך נאמרה לו הנבואה, ומי הוא הנבחר למלכות בפרטיות גם שמואל אינו יודע, ואם שאול היה שונא לדוד ובשביל זה הסב מחשבתו על אדם אחר, נקרא בזה איהו דקא מטעי אנפשיה לא כן כשהיה שמואל בעלמא דקשוט. שם היה מוכרח להגיד האמת הברור לרעך לדוד.

וכן בסוגיין דאילו היו מכריזין נפל טריפתא לבני חילא, הרי לא הוו זבני. ומלבד הפסד ממון ישראל של כל הבהמות שנטרפו דאפשר שאין יכולין לעמוד בה, איכא נמי משום איבה ודרכי שלום. לכן בחרו להכריז נפל בישרא לבני חילא, ואינהו הוא דקמטעו נפשייהו. וזהו טעם לשבח מה דלא הזהירה תוה"ק לאמר האמת, רק בלשון מדבר שקר תרחק כנ"ל, וע' בת' חיים שאל סי' כ' וסי' ע"א אות ו'.

שם ההוא טבחא דא"ל לחבריה אי הוות פייסת מנאי כו', ע' בת' מהרי"ק שרש מ'.

רש"י ד"ה גזירה, אבל שולח לנכרי בביתו הוא ומי ראה כו'. ע' בת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' ס"ה.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה