אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פח.
ואלו ואלו אין מטמאין. ע' בפירוש הרא"ש לטבול יום רפ"ב.
שם תניא אידך וכסהו מלמד שכל דמו חייב לכסות כו'. ברייתא זו איתא בתו"כ, והתם הגרסא את דמו וכסה מלמד שכל דמו חייב לכסות מכן אמרו כו', ולכאורה משמע דגרסא דהכא נכונה טפי למידרש מן וכסהו, דתיבה זו כוללת כל דמו. והכי הוא נמי לישנא דקרא וכסהו בעפר. אולם לפ"מ דמסקינן בסוגיין רבנן סברי דמו כל דמו ור"י סבר דמו ואפילו מקצת דמו, משמע דצריכי לפלוגתתם תיבת דמו, ולא סגי לפלוגי כמ"כ בתיבת וכסהו, אי כולו או אפילו מקצת וצע"ק.
רש"י ד"ה איכא בינייהו, ללישנא קמא דאמר א"צ כו'. ע' בת' ח"צ סי' ס"א.
תוד"ה רבנן. ואע"ג דאמרינן בפ' ז"ב דאימת דר"י לפרש כו'. ע' מה שהאריכו בזה הרי"ף והרז"ה הרמב"ן והרשב"א הרא"ש והר"ן ובס' יראים ס' קכ"ח ובת' חו"י סי' צ"ד.
בא"ד ומיהו לרמב"ח ור"ח משמע בז"ב דאף במשנה הוי אימתי לחלוק כו', ונמחק שם בתוס' תיבת ורב חסדא, ולע"ד קאי ציונא דפ' זה בורר רק על רמב"ח, אבל רב חסדא ס"ל הכי לקמן דקל"ח ע"א, דהתם קאמר ר"ח ר' יהודא היא. ובע"כ משום דר"י קאמר התם אימתי והוא לחלוק, דאי לפרש לדת"ק הו"ל לר"ח למימר האי תנא הוא, ולפי"ז יש לקיים בתוס' תיבת רב חסדא.
תוד"ה ור' יהודא. דמשום דדם כוליה דם משמע קאמר ר"י דמו מקצת דמו כו'. ע' בת' מהר"ם מלובלין סי' ס"ה ובאור שמח פי"ד מה' שחיטה.
תוד"ה חרסית פי' בקונטרס במרובה דס"ט לבנה כתושה ע"כ, לפנינו בב"ק שם פירש"י כתותי רעפים, וחרסית שהיא לבינה כתושה נמצא ברש"י שבת דע"ח ע"ב, ומאי דרש"י פי' הכא שחיקת חרסין. פי' הרמב"ם כן בפיה"מ כלים פ"י מ"ב כתישת החרס, וע"ש בר"ש פ"ג מ"ז וברש"י חגיגה די"ג ע"ב ד"ה מבין.