אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פ:
קמא מיקטל קטליה כו'. ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' ט' ובחאה"ע סי' קכ"ט.
שם ושור ושה שרוע וקלוט וגו' לימד על הפסולין שבשור ושבשה שהוא בלא ירצה, ע' מנחות דכ"ה ע"א תוד"ה ואימא עון בע"מ.
שם ר"ז אמר הנח למחוס"ז דהכתוב נתקו לעשה כו'. ע' ברמב"ם וכ"מ פ"ג ה"ז מאיסורי מזבח ובסה"מ מ"ע ס' ובהתוה"מ פ' אמור סי' קי"ז.
תוד"ה שחיטה, דכיון דאסר הכתוב או"ב בקדשים מוי"ו מוסיף על ענין ראשון הרי גזה"כ הוא דלילקי כו' ע"כ, והנה בנחלת צבי ליו"ד סי' יו"ד כ' לתרץ עפ"ד תוס' אלו, מדוע לא נאמר בשחיטת או"ב אעל"מ ותהיה השחיטה פסולה ע"ש, ולע"ד לא קרב זה אל זה, דע"כ כתבו התוס' דגזה"כ הוא דלילקי, משום דבאמת קאי הלאו על השוחט למלקות. אבל הנשחט כשר מדין התורה כדאמרינן לקמן דקט"ו ע"א אהא דפריך דאו"ב ליתסר משום ל"ת כל תועבה כל שתיעבתי לך ה"ה בבל תאכל ומשני מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי ע"ש, ובזה שפיר כתב בנה"מ סי' ר"ח, דאחרי דילפינן מקרא להתיר נגד קרא דל"ת כל תועבה, מכש"כ דיש למילף מקרא להתיר נגד הסברא דלא מהני ע"ש.
בא"ד ועוד דבהדיא תנן בפרק בתרא דזבחים או"ב קדשים ומחוס"ז כו', ע' בת' פמ"א ח"א סי' כ"ז.
תוד"ה דכמה, ואע"ג דלר"ש כה"ע ליזרק כז"ד היינו דוקא לאחר שנתקבל בכוס כו'. וכ"כ התוס' בב"ק דע"ו ע"ב תוד"ה כל, ושם הסבירו משום דמצוה להמתין מלזרוק עד שתקבל כל דם הנפש כו' ע"ש, ולע"ד בלתי מובן למה הוצרכו לזה, הלא י"ל דמשו"ה אמרו שנתקבל דם הנפש. משום דקושטא דמילתא הכי איתא כיון שהוא אחר שחיטה וקודם זריקה. ובעית למימר בהאי דם כל העומד לזרוק בע"כ שנתקבל הדם בכוס, דהא אם נשפך הדם על הרצפה ואספו פסול כדתנן בזבחים דכ"ה ע"א. ובאיזה מקום יהיה הדם אם לא נתקבל בכלי. וע' מעילה ד"ד ע"ב תוד"ה היתר ובמש"כ בחידושי שם ולתמורה דכ"ב ע"ב.
בא"ד הכא דמחוס"ז הוא ואינו ראוי לזרוק דאסור לזרוק לא הוי כזרוק כו' ע' סוטה דכ"ה ע"ב תוד"ה לאו ובב"ק דע"ו ע"ב תוד"ה והלא זריקה ובת' מקום שמואל סי' ג' וסי' מ"ה וסי' ק"א ובמש"כ בחידושי למעילה ד"ה ע"א.
תוד"ה ולילקי תימה היכי לילקי הא הוי לאו שבכללות כו', ע' יומא דל"ו ע"ב תוד"ה לאו ובמכות די"ח ע"א תוד"ה ולילקי ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ אמור פרק ז' ובלח"מ פ"ג ה"ז מאסו"מ.
תוד"ה הנח, אלא נתקו לעשה ולית ביה אלא עשה דמיום השמיני ירצה כו', ע' לח"מ פ"ג ה"ז מאיסורי מזבח וברי"ט אלגזי לבכורות פ"ו סי' נ"ז.
בא"ד ועוד דאמרינן בההוא פירקא דלא לקי אלאו דלא תגזול משום דניתק לעשה כו'. ע' בת' פמ"א ח"א סי' כ"ו מש"כ בישוב התירוץ של הר"ר שמואל מוורדו"ן. וע' ש"א סי' פ"ב ובשעה"מ פ"א ה"ג מה' חמץ ומצה ובטעה"מ שם ובחידושי הגרע"א לב"מ דס"א ע"א ובשושנת העמקים כלל כ'.
בא"ד הא דלא עקר תרי לאוי היינו כי ההוא דתמורה דלא הוי ניתוק גמור כו', ע' מנ"ח מצוה ח' אות ד' ושם מצוה ל"ח.