אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף סז.

דף סו:

ומאי מיעט בורות שיחין ומערות להתירא, ע' ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט.

שם דבי ר' ישמעאל תנא כו' מאי רבי חריצין ונעיצין לאיסורא, ע' פר"ח סי' פ"ד סק"ז ובפלתי שם סק"ב.

שם דתני מתתיה בר יהודה, בס' יראים סי' קל"ה גריס יהודה בר מתתיה והרב המגיד בפ"ב הי"ח ממ"א גריס מתיא בן יהודה, וע' פני יהושע ח"ב חאה"ע סי' ע"ח.

שם מרבה אני בורות שיחין ומערות שהן עצורין ככלים כו', ע' ח"ס חאה"ע ח"ב סי' ל'.

שם דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפל לכסא והוי עובר משום שרץ השורץ על הארץ, צ' בהגהות מיימונית פ"ב הי"ד ממ"א ובת' הרא"ש כלל כ' סי' ג' ובס' הארוך מש"ך סי' פ"ד.

שם כל השרץ השורץ על הארץ לרבות יבחושין שסיננן. והנה לדרשה זו יש מקום גם בסברא, דכיון דסיננן הוי פירש. ואסיר משום כל השרץ השורץ על הארץ אכן מה נפלאה היא דרשת התו"כ שמיני פרשה ג' ואת נבלתם תשקצו להביא את היבחושין שסננם ע"ש ומצאתי דכבר טרח בזה הגאון מלבי"ם ז"ל, מה ענין זה לנבלה, ובסוגיין שילהי פרקין דרשינן ואת נבלתם תשקצו לרבות את הדרנים שבבהמה. וע' בסה"מ ל"ת קע"ט וברמב"ן שם שרש ט' ובזהר הרקיע שרש ט'.

שם קישות שהתליע באיביה כו', ע' בחידושי באר שבע בסוגיין.

רש"י ד"ה חריצין ארוכין וקצרים נעיצין רחבין כו', ע' ב"ק ד"נ ע"ב וברש"י במשנה שם. ובמראה הפנים לירושלמי סנהדרין. פ"ז ה"ט ובש"ך יו"ד סי' פ"ד סק"ב:

רש"י ד"ה שיכרא של תמרים הוא ומצויין בהן תולעים ע"כ, בזה הורה רש"י דחיוב הבדיקה הוא דוקא בדבר שהרחש מצויה בו, וכ"כ הרמב"ם בפ"ב הט"ו ממ"א כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק כו': וע' בת' הרשב"א סי' קי"ג ובתה"ד סי' קע"א קע"ב ובש"ך סי' פ"ד סק"א ובפמ"ג שם.

רש"י ד"ה באורתא ולמחר כשיראנה יהא סבר כו', ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' ק' סק"כ.

תוד"ה במים, לכך נראה דהנך חריצין ונעיצין דהכא איירי באין נובעין כו', ע' ברמב"ם ומ"מ פ"ב הי"ח ממ"א ובפמ"ג ר"ס פ"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה