אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נב:
כמה חסרון בשדרה בש"א שתי חוליות ובה"א חוליא אחת כו', ע' ר"ש אהלות פ"ב מ"ג ובס' האשכול ח"ג סי' ט"ז ובמש"כ בחידושי לבכורות דל"ח ע"א.
שם בשילהי כפלי, ע' פלתי סי' נ"ד סק"ב וסק"ג.
שם כי איתשיל לענין טומאה איתשיל כו', ע' בתרומת הדשן סי' קע"ז ובקונטרס אבני שהם לטו"א ריש ר"ה.
שם בעי רב אשי ברוב קרוע או ברוב נטול כו'. ע' בס' האשכול ח"ג ס"ס י"ז ובפלתי סי' מ"ח סק"ד.
שם בבהמה מן הזאב ולמעלה כו' ע' בתרומת הדשן סי' קע"ח.
שם למעוטי מאי אילימא למעוטי חתול תנינא כו', ע' פלתי סי' נ"ז סק"א.
שם והא תנן ר' יהודא אומר דרוסת הזאב בדקה כו', ע' בת' מהר"ם לובלין סי' צ"ג.
שם וכ"ת ר' יהודא מפלג פליג והא"ר בנימין בר יפת א"ר אלעא לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים כו', ולכאורה לפ"מ דאמרינן בסנהדרין דכ"ה ע"א דריב"ל סבר כ"מ שאר"י אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים ור' יוחנן אומר אימתי לפרש ובמה לחלוק ודכו"ע אימתי לפרש כו' ע"ש. ולפי האי כללא אם איתא דר"י דהכא בא לפרש דברי חכמים. הו"ל למסדר המשנה את דברי החכמים, לסיים בדבריהם שאמרו ודרוסת הזאב. אמר ר' יהודא אימתי בדקה אבל בגסה ארי דריס, ומזה ראיה דכל פלוגתתם שם הוא במקום דר"י קאמר אימתי ובמה, אי כוונתו לפרש או לחלוק אבל זה אינו מורה דאם לא אמר אימתי או במה, אז נהיה מוכרחים לאמר במקום דמצינו דברי ר"י אחרי דברי חכמים שבא לחלוק עליהם, ולכן היתה הבנתו של ר' אלעא. [או ר' אלעזר לפי גרסת רש"י והרא"ש ובס' התרומה סי' כ"ה,] דהכא בא ר"י לפרש דברי חכמים, ורב סבר דר"י פליג, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובס' יראים סי' קל"ט ובמש"כ בחידושי לקמן קי"ט ע"ב וקל"ח ע"א ולמנחות דע"א ע"ב.
שם ובמקום שאין מצילין אין דרוסה והא ההיא תרנגולת כו', ע' בביאור הגר"א סי' נ"ז סקי"ח.
רש"י ד"ה רוב גובהה מן העינים ולמעלה כו', ע' פר"ח סי' ל' סק"ב.
רש"י ד"ה תיפשוט דברוב קרוע קאמר דהא או שנקרע תנן כו'. ע' מהרי"ק שרש קכ"ב.
רש"י ד"ה עד שתינקב לחלל כקוץ בעלמא כו', ע' בלח"מ פ"ה ה"ד מה' שחיטה ובתשב"ץ ח"ב סי' קמ"ט.
רש"י ד"ה בריבי שם חכם, ונרשם עה"ג ל"א גדול הדור, ע"ל די"א ע"ב רש"י ד"ה והתניא ובמכות ד"ה ע"ב רש"י ד"ה בריבי ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ג.
תוד"ה וכי. דכל מן הזאב ולמעלה שוה כו'. ע' פלתי סי' נ"ז סק"א.
תוד"ה מ"מ. וי"ל דדומיא דנץ קתני כו', ע' פר"ח סי' נ"ז סק"ט ובפלתי שם סק"ב.