אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מג:
ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי, ע' ביו"ד סי' רמ"ו סי"ב בהג"ה.
שם אמר עולא ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא כו', ע' בתשובות הרשב"א סי' שפ"ד ובמגיד משנה פ"ג הכ"א מה"ש ובס' התרומה ה' טריפות סי' י"ד ובפר"ח סי' ל"ג סקי"ז ובת' הגרע"א סי' קס"ז ובבאר יצחק חאה"ע סי' י"ח.
שם ומ"ש משתי חתיכות כו' התם אתחזיק איסורא ע' בחוות דעת קונטרס בית הספק סקכ"ז.
שם ומ"ש מהשוחט בסכין ונמצאת פגומה כו'. ע' נוב"י קמא חי"ד סי' ו' ובאור שמח ספ"ג מה"ש.
שם התם הלכתא גמירי לה מסוטה, ע' בפר"ח ליו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס סק"א ובמש"כ בחידושי לעיל ד"ט ע"ב.
שם א"ל רב כהנא לא תציתו ליה ישב איתמר כו', ע' פלתי סי' ל"ג סקי"א.
שם דכולהו חיוי ברייתא כו'. הראב"ן בסי' רכ"ז גריס עיזי ברייתא. וע' בשטמ"ק לקמן דמ"ז ע"א.
שם יונה א"ר זירא מבלעתה, ע' ברמ"א סי' כ' ס"ב ובתשובותיו ס"ס פ"ג ובת' אבקת רוכל סי' רי"ד ובברכי יוסף סי' כ'.
שם זילו אמרו ליה לבריה דרב יוסף בר חמא דלישלם דמי תורה למריה כו'. ע' ש"ך חו"מ סי' כ"ה שהאריך שם בכ"מ.
רש"י ד"ה אין חוששין. והוה קרום שעלה מחמת מכה בוושט ואינו קרום ע"כ, לפ"ז משמע לכאורה דהני תרתי שמעתתא דרבה לעיל ע"א, ודעולא הכא קשורים זב"ז. אבל כד דייקינן שפיר יש לחלק ביניהם, דהן אמת עולה אית ליה דרבה כדפירש"י, וממקומו הוא מוכרע. דאי לית ליה. ל"ל למיתלא טעמא משום דאין חוששין שמא הבריא, תיפ"ל דבלא"ה כשרה. משום דיש עליו קרום. ובע"כ דס"ל דלא נחשב לקרום כדרבה, אבל רבה דס"ל, קרום שעלה מחמת מכה בוושט אינו קרום. אפ"ה אפשר דלא ס"ל כעולא ואם ישב קוץ בוושט חוששין שמא הבריא. וטרפה משום קרום שעלה מחמת מכה בוושט דאינה קרום.
רש"י ד"ה ה"ג, ואין טעם בדבר כו' ע' בת' פמ"א ח"א סי' ט'"ו.
רש"י ד"ה תורבץ הוושט מקום דבוקו בלחי, ע' פנים מאירות ח"א סי' א'.
רש"י ד"ה דמי תורא למריה שכבר האכילו לכלבים ע"כ, לכאורה כוונתו דרבא גופיה האכילו לכלבים וכדמשמע נמי מדברי התוד"ה זיל. ולפמש"כ התוס' בב"ק ד"ק ע"א ד"ה טיהר, דבדבורו של חכם מה שעשה עשוי חייב לשלם אפילו לרבנן דלא דייני דינא דגרמי ע"ש. לפ"ז אפ"ל אפילו אם הבעלים האכילום לכלבים, וע"ש דקי"ז ע"ב ולקמן דמ"ט ע"א רש"י ד"ה שקילו גלימי דטרופאי ומש"כ בחידושי שם. וע' בחידושי הרשב"א בסוגיין בד"ה אלא ובת' מהרי"ט ח"א סי' ל"ז ובת' הריב"ש סי' תצ"ח ובש"ך חו"מ סי' כ"ה סק"ה אות ב'.
תוד"ה ישב, ונראה דאין לחוש אפילו יש מבפנים אם אין מבחוץ כו'. ע' ש"ך וט"ז וחידושי הגרע"א סי' ל"ג ס"ט ובנוב"י קמא חי"ד סי' ח'.
תוד"ה קסבר. השתא דמת בעלה מוקמינן לה בחזקת מה שהיתה קודם שזרק גט לערוה וה"ג כי נשחטה נעמידנה בחזקת שאינה דרוסה כו', ע' בחידושי הרשב"א ליבמות ד"ל ע"ב ובתשובות מהר"ח אור זרוע סי' קי"ב ובפמ"א ח"א סי' א' ובפמ"ג במשבצות סי, ל"ג סק"ו ובסי' ק"ה סק"ג ובבאר יצחק חי"ד סי' א'.
בא"ד וי"ל דשאני הכא דדרוסה שכיחא כו', ע' ש"ך סי' נ' סק"ג ובחו"ד שם ובפר"ח סי' כ"ט סק"א ובפלתי סי' ל"ג סק"ד ובסי' נ' סק"א ובש"ש שמעתא ה' פ"א ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ב' ובבאר יצחק חי"ד סי' ד' ה'.
תוד"ה שאני ואע"ג דלא איתחזק איסורא לא איתחזק נמי היתרא. ע' חמדת שלמה חאה"ע סי' כ"ג ובעין יצחק ח"ב סי' ז'.
תוד"ה ז"ל, ואע"ג דטעה בדבר משנה הוא כו', ע' תומים סי' כ"ה סק"ד ובשעה"מ שם סק"ד ובחי' פמ"א לב"ק ד"ק.