אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לח:
שור או כשב פרט לכלאים, והנה בנדה דמ"א ע"א הגרסא שור פרט לכלאים, ובכה"מ בש"ס ובתו"כ אמור פרשה ח' הגרסא כמו הכא שור או כשב פרט לכלאים. ונראה דגרסא דהכא עיקרית היא, דהא רש"י ותוס' פירשו דמריבויא דאו דריש ליה ע'"ש, ורבא גופיה דאייתי הך ברייתא הכא, ביאר בהדיא בב"ק דע"ז ע"ב דמאו דרשינן לה, וא"כ מוכרח להביא או כשב, ובע"כ דגרסא דנדה מוטעת היא, וע' בדיוק לשון הרמב"ם פ"ג ה"ד מאיסורי מזבח.
שם או עז פרט לנדמה, ברי"ט אלגזי לבכורות פ"ו סי' נ"ז הביא דתרי גווני נדמה איכא וכ"כ הרדב"ז בקונטרס ללשונות הרמב"ם סי' ק"ב.
שם כי יולד פרט ליוצא דופן. ע' תו"כ תזריע פרשה א' ובספרי ראה ט"ו י"ט ובפ' תצא כ"א ט"ו ובהתוה"מ שם, ולעיל ע"א תוד"ה כי יולד ובמש"כ בחידושי שם.
שם תחת אמו פרט ליתום. ע"ל דק"ל ע"א רש"י ד"ה שכן.
שם אמר רבא הלכתא כי הא מתניתא בהמה דקה שפשטה ידה כו', וכ"מ בתוספתא, אולם בראב"ן סי' רכ"ב גריס בהמה שפשטה ידה כו'
במשנה אין הכל הולך אלא אחר העובד כו' ע' במד"ר אחרי פרשה כ"ב סי' ז' וביפה תואר שם ובפרדס הגדול סי' ר"ו ובש"ך סי' ד'.
שם דתניא א"ר אליעזר ב"ר יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין כו'. עמש"כ בזה בחידושי לזבחים דמ"ז ע"א.
שם ור"א סבר כו' סתם מחשבת עכו"ם לעכו"ם אמרינן, עמש"כ בחידושי לקמן דקט"ז ע"ב.
תוד"ה אלא דמתה, היינו היכא דמתה מעצמה כו' אבל נהרגה לא ע"ל דנ"א ע"ב רש"י ד"ה דרך ובת' הרמ"א סי' מ' ובסמ"ע סי' רע"ו סק"ז.
תוד"ה אלא זה, אין להוכיח מכאן דאפילו בידי שמים אפשר לצמצם כו' ע' מנ"ח מצוה רצ"ג.
תוד"ה פסולה, וי"ל דלקמן דייק מדלא קתני הרי אלו זבחי מתים כו', ע' פמ"ג יו"ד סי' ה' סק"ה.