אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לו:
חד בטומאת מת וחד בטומאת שרץ כו' ע' פסחים דט"ז ע"א תוד"ה חד ובפ"י וצל"ח שם.
שם לרשב"ל נמי עשאוהו כהכשר מים ע' מנחות דק"ב ע"ב תוד"ה כי.
שם מכלל דחיבת הקדש דאורייתא מנלן כו', ע"ל דל"ה ע"א תוד"ה אין ובמש"כ בחידושי שם.
שם וכי תימא תרגמא אדם והא משקי קאמר ע"כ, תיבות אלו ליתנייהו בילקוט צו רמז תצ"ט, וע' בתוד"ה וכי תימא ובפסחים ד"כ ע"א תוד"ה לא.
שם כגון שהיתה לו פרה של זבחי שלמים, והנה בקצוה"ח סי' ת"ו סק"ב מפרש, דנקט שלמים דבהכשר מים בעינן שיפלו לרצון בעלים, ושלמים ממון בעלים הוא. ורש"י פי' במרובה דע"ו ע"א דלריה"ג בשעת טביחה אכתי ממון בעלים הוא והאריך בזה טובא, אכן לא ביאר הרי רש"י פי' בב"ק די"ב ע"ב. דלהכי ס"ל לריה"ג דמחיים הוא ממון בעלים שאחריות הוא עליו ע"ש ואיהו גופיה מפרש בחולין דקל"ט ע"א דהסתלקות האחריות הוא משהביאו לעזרה, ולדברי התוס' שם דכ"ב ע"ב הוא משמסרו ליד כהן, עכ"פ בשעת שחיטה נסתלקה אחריותו ול"ל בעלים, וע' מעילה די"ט ע"א וברש"י ד"ה עד שיצא ומש"כ שם בחידושי, וע' עונג יו"ט ס"ס ל"ב ובמנ"ח מצוה ק"ס.
שם והעבירה בנחל שחטה ועדיין משקה טופח עליה, ע' ר"ש מכשירין פ"ה מ"א ובנוב"י קמא חי"ד סי' ד'.
שם והבשר לרבות עצים ולבונה כו', ע' טו"א לחגיגה דכ"ג ע"ב.
רש"י ד"ה לר"ל נמי למימני ביה ראשון ושני מיהא מדרבנן ע"כ, ע' בראב"ד פ"ח ה"ג מאבות הטומאות ובכ"מ שם פי"ב הי"ד ובמראה הפנים לירושלמי חגיגה פ"ג ה"ב.