אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יט:

דף יט.

מהו דתימא בעינן שחיטה מפורעת וליכא קמ"ל, פי' דס"ל כרב לקמן ד"ל ע"א דלא בעינן שחיטה מפורעת ועמש"כ בחידושי שם.

שם שחט ופגע בו נקב מהו כו' אזיל ר' אבא אמרה קמיה דר' אלעזר כו'. ע' אור שמח פ"ג הי"ג מה"ש.

במשנה השוחט מן העורף שחיטתו פסולה, ע' בס' הארוך מש"ך סי' כ"ד.

שם נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כו', ע' מש"כ הר"ש שילהי זבים ובמש"כ בחידושי לקמן ד"ל ע"ב בס"ד.

שם ואומר כי פנו אלי עורף ולא פנים, פסוק זה הוא בירמיה ב' כ"ז. אמנם בילקוט ירמיה רמז שכ"א גריס הכא, ואומר ויפנו אלי עורף ולא פנים והוא פסוק אחר בירמיה ל"ב ל"ג.

שם אמרי בני ר' חייא מצות מליקה כו', וכ"מ הכא גרסת רש"י. ועל הגליון הביא דברי רש"י בע"ז דמ"ו דבני ר"ח יהודא וחזקיה שמן ע"כ, וע' יבמות דס"ה ע"ב. אמנם בילקוט ויקרא רמז תע"ד גריס הכא אמרי דבי ר' חייא.

שם מחזיר סימנים לאחורי העורף ומולק, ע' נזיר דכ"ט ע"א תוד"ה אלא וביד המלך פ"ב ה"ט מה' שחיטה ובאור שמח פ"ב הי"ז מה"ש.

רש"י ד"ה שחט, דהא לא עביד ישראל שיעור שחיטה ברישא, ע' פר"ח סי' ב' סקכ"ט.

תוד"ה השוחט מן הצדדין מצינן למימר דוקא דיעבד כו' ע"כ, לכאורה לשון השוחט משמע דיעבד, וכדדייק הש"ס לעיל דט"ו ע"ב ולקמן רפ"ב, השוחט דיעבד אין לכתחלה לא ומש"כ התוס' בלשון מצינן למימר דוקא דיעבד. משום דהכא אפ"ל כפירש"י דאפילו לכתחלה נמי ואיידי דבעי למיתני המולק מן הצדדין מליקתו פסולה תנא נמי השוחט בדיעבד, אולם הר"ן בשם הרמב"ם כ' בהחלט דלכתחלה מצות שחיטה באמצע הצואר ושוחט מן הצדדין כשר רק בדיעבד ע"ש, וכ"כ בס' האשכול ח"ג סי' ט' וע' בש"ך וט"ז וביאור הגר"א ז"ל סי' כ' סק"ח ובפר"ח שם סק"ח ובפלתי סק"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה