אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פז.

דף פו:

רבה אמר חצות שני עוכלתן רב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן, ע' בפנים מאירות ובחק נתן מש"כ בהסבר פלוגתתם, אולם בטהרת הקדש ראיתי שכ' בטעמא דרב חסדא, דהא דחצות עושה עיכול שאותה שעה היא הגורמת לכך מפני שרוח צפונית מנשבת בחצי הלילה, וכיון שחצות לילה הראשון לא היה בכחו לפעול פעולתו, גם חצות השני לא יוכל לפעול עליו כו' ע"ש, ולע"ד הוא תמוה דבגמרא בעו עלה דמשנתנו מנא הני מילי דבחצות תליא מילתא, ומסקו דכמו לרב כן לר' יוחנן ילפינן לה מקראי, הלא דגזה"כ הוא.

שם איתמר נמי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, כ"ה הגרסא בדק"ס.

שם לינה מועלת בראשו של מזבח או אינה מועלת כו', ע"ל נ"ו ע"א תוד"ה מניין ובתוס' מנחות מ"ט ע"ב ובר"ה ד"ל ע"ב תוד"ה ונתקלקלו ובטו"א שם וביומא כ"ט ע"א תוד"ה אלא ובפסחים נ"ט ע"א רש"י ד"ה מעלה ובמל"מ פ"א מה' תמידין ד"ה ומעתה נבאר ובמעין החכמה דף מ"ג ע"ב ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך.

שם דאיתמר אברים שלנו בעזרה מקטר והולך כל הלילה לנו בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם ירדו רבה אומר יעלו רבא אומר לא יעלו ע"כ, והוא תמוה דפתח דאיתמר כו' ובאמת כל הדברים יחד עם דעת רבא הכל מבואר בברייתא דתוספתא פ"ט, וגם מה שיש להסתפק בדברי רבא דקאמר אם ירדו לא יעלו, דהיינו לכתחילה, איך הדין אם עלו אחרי שירדו, אף זה מבורר שם, דמסיק אהא דאם ירדו לא יעלו ואם עלו ירדו ע"ש, כן בהא דמחדש במל"מ פ"ג הי"א מפסוה"מ, עפ"ד התוס' ביומא מ"ה ריש ע"ב אהא דאיתמר בגמרא הכא לנו בראשו של מזבח, דה"ה אם לנו בכבש, ג"ז מבואר בתוספתא שם וצ"ע.

שם לן בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם ע"כ, ואפשר דזהו מאי דתניא במכילתא משפטים בפסוק דלא ילין חלב חגי עד בקר אם למדת על החלבים שהם נפסלין בלינה ע"ג הרצפה אף אברים נפסלין בלינה ע"ג הרצפה יכול יהיו נפסלין בלינה על גבי המערכה ת"ל על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר הא למדת על חלבים ואברים שאין נפסלין בלינה ע"ג המערכה, וע"ש ברש"י ורא"ם ובש"ח ובמה שהאריך בזה במל"מ פ"א ה"ז מה' ק"פ.

ועכ"פ לפי המכילתא וברייתא דהכא מדוייק דברי רש"י ריש ברכות, אהא דתנן הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר שכ' וז"ל מצותן להעלות כל הלילה ואינן נפסלין בלינה עד שיעלה עמוה"ש והן למטה מן המזבח דכתיב לא ילין לבקר עכ"ל, והנה במאי דרש"י הביא קרא דלא ילין לבקר ע"ש בצל"ח, אכן מדוע הוסיף בדבריו והן למטה מן המזבח, פשיטא דפסול לינה של חלבים ואברים הן כשלנו על רצפת העזרה, אכן לפי המבואר הכא ניחא, דרש"י הטיל בזה תנאי דאימתי נפסלין בעמוד השחר ע"י הלינה, דוקא כשהן למטה מן המזבח, ואתא לאפוקי בזה ראשו של מזבח, וכדאמרינן הכא לן בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם.

ומשה"ק הצל"ח בברכות שם ע"ד רש"י שהביא קרא דלא ילין לבקר דבפ' תשא ולא קרא המוקדם בפ' משפטים ולא ילין חלב חגי עד בקר דמיניה יליף הש"ס בפסחים ע"א ע"א דאימורי חגיגת ט"ו נפסלין בלינה והתוס' כתבו שם דמהכא נפק"ל בכל האימורין ע"ש, נפלאתי הרי רש"י בפ' תשא שם על אתר כ' וז"ל זבח חג הפסח אימוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים ע"ש, ובברכות סובב הולך ע"ד המשנה הקטר חלבים ואברים, וע"פ שיטתו שפיר הביא להאי קרא.

שם ירדו רבה אמר יעלו רבא אמר לא יעלו, והנה הרמב"ם בפ"ג הי"א מפסוה"מ פסק כרבא דלא יעלו משום דלינה מועלת בראשו של מזבח, אולם דעת רש"י בפ' תשא ל"ד כ"ה דאין לינה מועלת בראשו של מזבח, וע"ש ברמב"ן וברא"ם וש"ח, ובזה מיושב קושית התוס' דעיל נ"ו ע"א בד"ה מניין שהק' ע"ד רש"י ע"ש, דלפי הנ"ל ניחא שפיר, דרש"י בחדא שיטה אזיל, וכמו דס"ל דראש המזבח אינו מועיל לפסול לחלבים ואברים, כמ"כ אינו מועיל להכשיר הדם לזריקה, ועמש"כ בחידושי שם, וע' בתוס' יומא מ"ה ריש ע"ב ובגבורות ארי ליומא שם במלואים.

שם ת"ר הנוגע במזבח אין לי אלא מזבח כבש מניין ת"ל את המזבח, כ"ה הגרסא שלפנינו, ובדק"ס גריס ת"ר כל אשר יגע במזבח יקדש אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל כל אשר במזבח יקדש ע"כ, והנה פסוק הנוגע במזבח הוא בפ' תצוה כ"ט ל"ז, ופסוק את המזבח דרש"י כ' ומשחת את המזבח, דלשון זה ליתא, אפשר דמשו"ה הורה בשטמ"ק על הגרסא בדפוס וויניציא דגרסי אל המזבח והגאון ר' בצלאל אשכנזי הגיה לא יעלו ע"ש, ופסוק זה הוא בויקרא ב' י"ב, ולע"ד אפשר דהוא שבוש ברש"י, ובמקום ומשחת, צ"ל וימשח את המזבח, ופסוק זה הוא בפ' צו ח' י"א, אמנם פסוקים כאלו שהביא בדק"ס, כל אשר יגע במזבח, וכל אשר במזבח יקדש, לא אדע מקומם.

רש"י ד"ה שאינו. דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר הא כל הלילה ילין ע"כ, הוא לשון הש"ס בפסחים נ"ט ע"ב וע"ש ע"א ע"א ובתוד"ה מניין ובצל"ח שם, ובחידושי לעיל בסמוך הבאתי דברי המל"מ פ"א מה' ק"פ והצל"ח ריש ברכות שהאריכו בזה, אכן לא הביאו הסתירה בדברי רש"י, דבמשנה רפ"ק דברכות הביא קרא דלא ילין לבקר דפ' תשא, והכא הביא קרא דלא ילין חלב חגי דפ' משפטים וצ"ע כעת.

תוד"ה אמרי בי רב מ"ט דרב חסדא אע"ג דאמרי בי רב רב הונא ורב חסדא תלמידו כו' ע"כ, משמע דהתוס' הכא ג"כ אינם מפרשים הא דמסקינן ספ"ק דסנהדרין אלא רב המנונא, דרב המנונא הוא אמרי בי רב, וכבר האריכו בזה התוס' בכ"מ, ועמש"כ על הגליון הכא ובסנהדרין י"ז ע"ב, וע' בחידושי הרשב"א לחולין ד"ל ע"ב ובמש"כ בחידושי שם.

תוד"ה הילכתא, ולא שייך למפרך הלכתא למשיחא כו', הארכתי בזה בחידושי לעיל מ"ה ע"א ובדס"ב ע"א.

תוד"ה כבש. וי"ל דשמא הא דעזרה מקדשת כמזבח היינו כשרין להקטיר עליה אבל פסולין לא ע"כ, ובזה מתורץ נמי קושיות התוס' לעיל י"ד ע"א בד"ה הג"ה ובדף פ"ד ע"א ד"ה זאת ובנדה ר"פ יוצא דופן ד"ה זאת ע"ש.

תוד"ה כלי שרת. ש"מ דאין מקדשין ליקרב פשיטא ליה ע"כ ע' תוספתא מנחות פ"א ובמנחות ד"ז ע"א תוד"ה אין ובתוס' כריתות כ"ד סוף ע"ב ובראב"ד לתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק כ"א ובהתוה"מ שם סי' שס"ח וברמב"ם פ"ג הי"ט מפסוה"מ ובלח"מ שם ובכ"מ שם ה"כ.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה