אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף סח.

דף סז:

אימר דאמר ר' יהושע לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לחובה מי אמר, מציאות כזו, אשכחן בריש מכילתין, גבי זבחים שנזבחו שלא לשמן דכשרים לזרוק דמן ולהקטיר אימוריהם ולאכול את הנאכלין ואפ"ה לא עלו לבעלים לשם חובה, וע' תפארת ישראל לקנים פ"ג מ"ג ובמש"כ בחידושי שם, ועפ"ז בלתי מובן לע"ד בתוד"ה אימר, שנדחקו לחפש דוגמא כזו לסברת הש"ס דהכא ממקומות אחרים ע"ש וצע"ק.

במשנה מלק בשמאל או בלילה כו', ע"ל כ"ד ע"ב תוד"ה והרי.

שם מלק בסכין כו' מטמא בבית הבליעה, והנה מהכא הקשו בש"ס חולין כ"ח ע"א, למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת תיהני לה סכין לטהרה מידי נבלה, וכ' שם התוס' דכל הקושיא היא אליבא דר"מ דס"ל במשנה לקמן ס"ט ע"א דמליקה מטהרת מידי נבלה משא"כ לר' יהודא במשנה דלקמן ע"ש, וקשה א"כ בחולין ד"כ ע"ב דקאמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה, ואמר רב חסדא עלה אף אנן נמי תנינא מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ואי אמרת טרפה הויא מליקתה זו היא שחיטתה תיהני לה סכין לטהרה מידי נבלה כו' ע"ש, ולפ"ד התוס' הלא קושיא זו במחלוקת שנויה שהיא רק לר"מ, אבל לר' יהודא אין מקום להקשות כזאת, א"כ מה שייך אף אנן נמי תנינא, ומכש"כ לפ"מ דאמרינן בעירובין מ"ו ע"ב ר"מ ור"י הלכה כר"י, ויש נמי לדון בזה לפ"ד המהרי"ק דבקדשים ליתנייהו להני כללי דעירובין ובמ"א הארכתי בזה ואכ"מ, עכ"פ לפ"ד התוס' לא שייך לאמר אף אנן נמי תנינא.

לכן לולא דברי התוס' היה נלע"ד עפמש"כ באור זרוע ה' בכורות סי' תק"ד דבהא דקתני במשנתנו מלק בסכין מטמא בבית הבליעה, בזה גופה סתים לן רבי בסתם משנה כמ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת ע"ש, ומכש"כ לפ"מ דחזינן דרבי לגרמיה ס"ל הכי בחולין כ"ח ע"א שם, ולפ"ז תתוקם קושית הש"ס לאו דוקא אליבא דר"מ כדכ' התוס', אלא מטעם דדינא הכי כסתם משנה, וא"כ גם בדף כ' ע"ב שם, שפיר קאמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא דסתם משנה היא, וראיה חזקה היא להביא ממנה סיוע לדברי זעירי כנלע"ד.

רש"י ד"ה מלק בסכין ומליקה לא הויא דבעצמו של כהן בעינן ושחיטה לא הויא כו', ואילה"ק ל"ל לרש"י לאמר מצד הסברא הלא בתו"כ ויקרא נדבה פרק ט' משנה ו' ממעטינן מלקו בסכין מדכתיב אותו. הלא דאית לן קרא יתירא לזה כדביאר בהתוה"מ שם סי' צ', די"ל דקרא אתא לפסול את הקרבן, ומשום דכתיב שם בעולת העוף לא יבדיל ואפ"ה כשר בדיעבד אם הבדיל משום דכתיב והקטיר, ה"נ נימא אע"ג דלכתחילה בעינן מליקה שתהא בעצמו של כהן מ"מ אם מלקו בסכין נמי כשר, להכי איצטריך קרא דאותו לפוסלו ע"ש, אולם במשנתינו אשמעינן דבשביל פסלות הקרבן מטמא נמי בבית הבליעה, בזה שפיר מצא רש"י לנחוץ לפרש מדוע הויא נבילה, משום דמליקה לא הויא ושחיטה נמי לא הויא.

תוד"ה נתנתן. בחנם דחק הקונטרס לאוקמה בשקבעה נדרה עם חובתה כו', אבל המפרש הראב"ד והרא"ש בקנים מפרשי כפירש"י דאיירי בקבעה.

תוד"ה כשהוא. ועוי"ל דחצוצרות דקנים ודע"ז היינו שופר כו' ע"כ, תירוץ זה נקט הרז"ה בפירושו סוף קנים, ושאר מפרשים נקטו שם כתירוץ ר"ת דהכא.

תוד"ה אימר. וי"ל דכי האי גוונא אשכחן פ"ק דמנחות כו', עמש"כ בזה בחידושי לעיל בגמרא.

בא"ד וצ"ל דקסבר ר' יהושע אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין בעזרה לאו דאורייתא כו', ע' מה שהאריך בזה בדורש לציון דרוש ד', וע' בת' אחיעזר חי"ד סי' כ"ה אות ס'.

תוד"ה מלק. פי' בקונטרס דמחליד לפי שנועץ ראשו של סכין כו' ואי אפשר לומר כן בפ"ק דחולין כו', ע' בר"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרק ט' משנה ו'.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה