אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סז.
תניא א"ל ר"א לר' יהושע אשם ששחטו בצפון כו', ע' בתוספתא פ"ז ובהגהות הגר"א ז"ל שם.
שם כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשרה, כ"ה הגרסא לעיל ס"ו ע"ב ובכה"מ, ועמש"כ בחידושי לעיל ס"ג ע"ב.
תוד"ה והרי, דק"ו דאורייתא היא, ע"ל ס"ט ע"ב וברש"י ותוס' סוכה ל"א ע"א.
תוד"ה לדבר. כדאמר בפ"ק ד"ט ע"ב לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ע"כ, אע"ג דחטאת יולדת ג"כ לאו לכפרה אתיא אלא לאשתרויי באכילת קדשים כמו חטאת מצורע, וחטאת נזיר נמי למשרייה נפשיה ביין או למיחל עליו נזירות בטהרה כדאמרינן בכריתות כ"ו ע"א וע' סוטה ט"ו ע"א תוד"ה סבר הראשון, מ"מ אין כן הגרסא לפנינו לעיל ד"ט כמש"כ התוס', רק חטאת נזיר וחטאת מצורע הני עולות נינהו, וכ"ה גרסת התוס' בסוגיא דהתם לעיל ד"ז ע"א בד"ה אמר.
תוד"ה בשינוי. אשם מצורע שקבל כל דמו בדרום בכלי לשם שלמים כו' ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כו' ע"כ, אע"ג דזה לא הוה רק חסרון בפעולת עבודתו, דגם באשם מצורע צריך קבלה בכלי כמו בשלמים, מ"מ הבינו התוס' דזה חשיבא ליה להש"ס שינוי במעשה, משום דבאשם מצורע צריכה הקבלה להיות נמי ביד, או משו"ה חשיב ליה שינה מעשיו, דבשלמים הויא הקבלה בכהן אחד, ובאשם מצורע צריכים שני כהנים אל הקבלה אחד ביד ואחד בכלי, זה שקבלו בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקבלו ביד בא לו אצל מצורע, ואין לך שינה מעשיו יותר מזה.
תוד"ה חטאת. דאמרינן יומא מ"א אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן, עמש"כ בזה בחידושי לקנים ספ"א ולתמורה ד"ל ע"א.