אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נז:

דף נז.

ואיבעית אימא חוץ מפנים בחד זימנא גמיר, כ"ה גרסת רש"י ותוס' הכא, וביתר חילופי הגרסאות הנוגעות גם לכוונת הש"ס, ע' בדק"ס ובתוס' יומא נ"ז ע"א ובר"ח שם.

שם מאן תנא א"ר יוסף ראב"ע היא דתניא ראב"ע אומר נאמר כאן בלילה הזה כו', גם בברכות ובפסחים הביא רב יוסף דברי ראב"ע, ובמגילה ספ"ב הובאו דבריו בשם סתמא דהש"ס, אולם רישא דברייתא היא במכילתא פ' בא אקרא דואכלו את הבשר בלילה הזה.

שם וממאי דראב"ע ודאורייתא דילמא דרבנן ולהרחיק מן העבירה כו', ע' בחידושי הרשב"א וצל"ח לברכות ד"ט ע"א ובתשובות הרשב"א סי' תמ"ה.

שם א"כ מאי אלא עד חצות אלא כי התם כו', כה"ג דייק ברא"ש פ' ערבי פסחים סוף סי' ה' ע"ד רבינו יונה, וע' בהגהות עתים לבינה על ס' העתים סי' קמ"א ובבשמים ראש וכסא דהרסנא סי' קכ"ה.

רש"י ד"ה כי התם דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ל'.

תוד"ה ואב"א חוץ. דהוי דבר הבא בהיקשא ואינו חוזר ומלמד בהיקש כו', ע' שבועות ד"י ע"א תוד"ה ואיתקוש ובש"ק לירושלמי שם פ"א ה"ה.

תוד"ה להרחיק. דניכר הוא מתי יהיה שקעה"ח אבל בלילה אינו ניכר, ע' שאגת אריה סי' ד' וסי' י"ד.

תוד"ה ואב"א כי התם. ויש לדקדק דהלכה כראב"ע דסתם לן תנא כוותיה כו', וכ"כ התוס' במגילה ספ"ב, וע' בתוס' פסחים ק"כ ע"ב ושם פ"ט ע"א ד"ה דאילו וברשב"א ורא"ש ותוס' הרא"ש ותוס' רי"ח לברכות ד"ט ובביאורי הגר"א לאו"ח סי' תע"ז סק"ו ובאו"ז ה' פסחים סי' רל"א.

והנה הרמב"ם ספ"ח מה' ק"פ פסק כר"ע וביאר הרב המגיד רפ"ו מה' חמץ משום דהלכה כר"ע מחבירו ע"ש, ומסוגיין יל"ד טובא אהאי כללא דהלכה כר"ע מחבירו, לפ"מ דמסדר המשנה סתים בתלתא דוכתי כראב"ע נגד ר"ע, הכא ובריש ברכות ובשילהי פסחים, כדכתבו הראשונים הנ"ל, ולפ"ז הלא מוכרח מעצם המשניות, כדמסקינן בעירובין מ"ז ע"ב, דהני כללי לאו דברי הכל היא דהא רב לית ליה הני כללי.

אמנם לכאורה היה מקום לדקדק על הרמב"ם, לפ"מ דמסקינן בברכות ובפסחים שם ור"ע האי הזה מאי עביד ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא כו' וראב"ע מלא תותירו ממנו עד בקר נפקא ור"ע אי מהתם ה"א מאי בקר בקר שני וראב"ע אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא ע"ש, הרי חזינן דממחלקותם בסוגיין נולדה להם מחלוקת חדשה, דלראב"ע כל בקר בקר ראשון, ולר"ע מוכרחים אנו לאמר דבקר הוא נמי בקר שני, דאל"ה לא מיתוקמי ליה קראי, והשתא לפ"מ דהרמב"ם כתב בפי"א ה"ב מה' שכירות וז"ל שכיר יום גובה כל הלילה ועליו נאמר לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, הלא דס"ל כברייתא דב"מ ק"י ע"ב דבקר בקר ראשון הוא ע"ש, ואיך יתאים עם דעתו גבי אכילת פסחים דס"ל כר"ע, דמוכרח לאוקים הני קראי דבקר הוא בקר שני, אך ז"א די"ל דמשם אין הכרע, דא"כ גם ר"ע דהכא יהיה מוכרח לחלוק על ברייתא דב"מ, ובאמת משמע גם במשנה שם דס"ל כהברייתא ומדוע לא פליג ר"ע שם, ובע"כ דהתם שאני כיון דכתיב עד בקר אצל לא תלין, התם כו"ע מודים דהוא בקר ראשון, וע' פסחים ע"א ע"ב תוד"ה כל ובהתוה"מ פ' בא בפסוק ואכלו את הבשר בלילה הזה.

בא"ד וצריך ליזהר אמצה משום דקאמר רבא כו', התוס' הוסיפו בדבריהם אלו דלא נטעה לאמר דפלוגתא דראב"ע ור"ע הוא רק בפסח, ומשו"ה כתבו דנ"מ נמי בזה"ז לענין אכילת מצה רק עד חצות, וכ"פ בשו"ע ר"ס תע"ז, ורבא איצטריך ליה לאשמעינן התם אע"ג דכבר איתקש מצה לפסח בחד קרא דעל מצות ומרורים יאכלוהו, משום דאפקיה קרא מהיקישא קמ"ל דכי אהדריה קרא למילתא קמייתא אהדריה כדאמר התם, וע' שעה"מ פ"ו ה"א מה' חמץ ושם פ"ח הכ"ו מה' אישות.

קדשי קדשים פרק ששי

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה