אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נד:

דף נד.

אבנים שלמות כתיב, ע' בהקדמת תקוני זהר דף ח' ע"א.

שם אבנים של קרנות כו', בילקוט זכריה רמז תקע"ח הגרסא אבנים של מזבח ע"ש. ולפ"מ דסמיך הכא אקרא כזויות מזבח, משמע דגרסא דהכא עיקרית, וע' רש"י ד"ה קרנות ובתוד"ה ומלאו.

שם מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה כו', ע' גבורות ארי ליומא במלואים דף נ"ג ע"ב, וע"ע בתרגום יונתן רש"י ורד"ק לשמואל א' י"ט י"ט.

שם שביהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל. וכתבו התוס' בסנהדרין פ"ז ע"א לאו מכל א"י דאיכא עין עיטם דמידלי מיניה כו' ע"ש, ומה מאד מדוייק בזה דרשת חז"ל בשה"ש רבה פרשה ז' סי' ד', עה"פ אפך כמגדל הלבנון זה ביהמ"ק מה האף הזה נתון בגובהו של אדם כך ביהמ"ק נתון בגבהו של עולם ע"ש, ולפ"מ שהמשיל החכם מכל אדם גובה מקום המקדש לאף של אדם, בהכרח שיש גבוה ממנו המצח והראש בדמיון עין עיטם דמידלי ממקום המקדש, וע' בכפתור ופרח סוף פרק מ"א.

שם וא"י גבוה מכל הארצות, ע' ספרי ואתחנן בפסוק ההר הטוב ושם ר"פ עקב.

שם לחזי דוכתיה היכא ניהו אייתי ספר יהושע בכולהו שבטים כתיב בהו ועלה הגבול ותאר הגבול כו', כ"ה גרסת הבה"ג סי' נ"ט ובכפתור ופרח פ"ו.

שם סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי, ע' יומא ל"א ע"א וברש"י שם ד"ה עין עיטם.

שם ואי בעית אימא גמירי דסנהדרין כו', ברש"י הגרסא ואיכא דאמרי, וכן בילקוט פ' שופטים רמז תתק"י גריס ואית דאמרי, וכ"ה בילקוט יהושע רמז כ"ד.

שם וכתיב זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו', ע' ספרי ראה בפסוק לשכנו תדרשו וברש"י פ' נשא בפסוק ויהי ביום כלות משה.

שם הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער באפרתה זה יהושע דקאתי מאפרת מצאנוה בשדה יער זה בנימין דכתיב בנימין זאב יטרף ע"כ, הנה בפסוק זה עם דרשתו, נראה שהיו דוד ושמואל מוכרחים להבין מקום המקדש ע"פ דרשתם מקראי דתורת משה ויהושע, וקשה הרי כתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, וע' חולין פ"ג ע"ב רש"י ד"ה קמוסיף, וברש"י ד"ה א' כ"ח י"ט משמע, דשמואל גופיה היה צריך לדרוש מן הכתובים ע"ש, וי"ל דהיינו דאמרינן בירושלמי מגילה פ"א ה"א מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להדרש מה טעמא הכל בכתב זו המסורת מיד ה' זו רוח הקדש עלי השכיל מיכן שניתנה להדרש ע"ש, הרי בהדיא דיחד עם המסורת בכתב מיד ה' ברוה"ק, בכ"ז ניתנה להדרש מקראי.

רש"י ד"ה סבור למיבנייה בעין עיטם נראה בעיני שהוא מעין מי נפתוח כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' מקואות סי' ס"ד.

רש"י ד"ה ואיכא דאמרי, גמירי סנהדרין בחלקו של יהודה כדכתיב ומחוקק מבין רגליו ע"כ, והנה הגאון רצ"ה חיות ז"ל בספרו תורת נביאים במאמר תורה שבע"פ כתב, דהאי גמירי דהכא אינה כגמירי דהלמ"מ כדפירש"י בסנהדרין ק"א ע"ב, או כגמירי דיש לו מקור מקרא, רק הוא כעין דאמרינן בפסחים נ"ב ע"ב גמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל דפירש"י שם גמירי מסורת מאבותינו ע"ש, ולפ"מ דמבואר הכא הרי פירש"י בסוגיין על אתר דיש לו מקור מקרא דכתיב ומחוקק מבין רגליו.

תוד"ה אבנים. וא"ת וליעביד ע"י שמיר דבבית שני היה שמיר כו', ע' מנ"ח מצוה צ"ה ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים לחולין י"ח ובמש"כ בחידושי לתמיד כ"ו ע"ב ולמדות ל"ו ע"א.

בא"ד וי"ל דשמיר אין עושה אותן שלמות שלא תחגור בה הצפורן כו', ויל"ד מהא דתניא בסוטה מ"ח ע"ב שמיר שבו בנה שלמה את ביהמ"ק שנאמר והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה ד"ר יהודא א"ל ר' נחמיה וכי אפשר לאמר כן והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרות וגו' מגררות במגרה כו' ע"ש, ולפ"ד התוס' מאי הקשה לו ר' נחמיה הרי שתי המקראות מתקיימות כאחד, דאף שנשתמשו בשמיר לבקען ולהסיען מן ההר, מ"מ נשתמשו גם במגרה להחליקן וליפותן מה שלא היה בכח השמיר לעשות כמש"כ התוס', ואף דפשטות פלוגתתם משמע אם נשתמשו בשמיר או במגרה ולא בשמיר, אכן מן הכתוב אין הכרעה לפי תירוץ התוס' כנ"ל, וצ"ע כעת.

בסה"ד ומיהו קשה דבביהמ"ק כתיב אבן שלמה מסע נבנה וקאמר ר' יהודא דהוה שמיר לביהמ"ק, ע' בש"ק לירושלמי סוטה פ"ט הי"ג, וע' בזוה"ק ויחי דף רכ"ג ע"ב ובמדרש שוח"ט סי' ע"ח ובחידושי באר שבע לסוטה מ"ח ע"א ובהתוה"מ ס"פ יתרו, ובמש"כ בחידושי לתמיד דף כ"ו ולמדות דף ל"ו.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה