אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יט.
א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן כו', ע' גיטין נ"ט ובתוד"ה והא.
שם דאיזגדר מלכא, בילקוט יתרו רמז דע"ו הגרסא דיורגדר, ובדק"ס הביא הרבה גרסאות אחרות בזה.
שם שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצצת כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' נ"ח.
שם מתה לא תיבעי לך דודאי חייצא, ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' תפילין סי' ל'.
שם תפילין מהו שיחוצו כו', ע' בת' עונג יו"ט חא"ח סי' ח'.
שם כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין, נפלאתי על החינוך מצוה תכ"א שכתב רק כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן, ואילו ישראל במעמדן לא קחשיב, ובמנ"ח שם חשיב לכולהו ולא הרגיש מה דהחינוך שיירה, ובכלל לא הזכיר החינוך בספרו דין ישראל במעמדן וצ"ע.
שם והתניא אם הניחן אינן חוצצות ל"ק הא דיד הא דראש, ויל"ד לפי המסקנא דרק בשל ראש אינה חוצצת, אבל בשל יד חוצצת, א"כ מאי האי דתנא בברייתא בלשון אם הניחן אינן חוצצות, היל"ל אם הניחה אינה חוצצת, כיון דרק על תפלה של ראש קאי, ואם אתפילין ש"ר דעלמא קאי א"כ אכהנים נמי דעלמא קאי היל"ל אם הניחו, וגם ברמב"ם פ"י ה"ו מכלי המקדש דמחלק בין ש"ר לש"י כמסקנא דהכא, מסיק ואם רצה להניחם מניח, ובחינוך מצוה תכ"א כתב נמי דכהנים ולוים בשעת עבודה פטורין מהן ע"ש, וברש"י גופה כתב הכא כמו בש"ר כן בש"י לשון חוצצות ולא חוצצת, וא"ל דנקטו בלשון רבים על הפרשיות דש"ר וש"י, דא"כ במתניתין דמנחות ר"פ התכלת דתנן תפלה ש"י אינה מעכבת את ש"ר וש"ר אינה מעכבת את ש"י, הי"ל נמי למנקט אינן מעכבות בלשון רבים, שוב מצאתי בחידושי פנים מאירות בסוגיין. שהביא בשם דפוס חדש הגרסא והתניא אם הניחו אין חוצצת ל"ק הא דיד הא דראש ע"ש, אבל לא תעלה ארוכה לדברי הרמב"ם והחינוך כנ"ל.
שם מ"ש דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ כו', ע' בהתוה"מ פ' צו סי' יו"ד.
שם שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין, ע' בפירש"י רמב"ן הראב"ע והתוה"מ בפ' תצוה כ"ח ל"ז ובת' הרא"ש כלל ג' סי' ד' ובתשב"ץ ח"א סי' ל' ובמש"כ בחידושי לחולין קל"ח ע"א.
רש"י ד"ה כנגד אצילי ידיהם על צלעותיהן כנגד המרפק, ע' מנחות ל"ז ע"א תוד"ה קיבורת ובמה שנרשם עה"ג שם ובר"ש אהלות פ"א מ"ח ובאור זרוע ה' תפילין סי' תקע"ו ובס' התרומה סי' רי"א.
רש"י דיה ואם להוציא דם שמתכוין לכך, וכ' עה"ג נ"א שמהדקה בגמי כדי שתוציא דמה ע"כ, ובמשנה עירובין ק"ג ע"ב פירש"י בהדיא הכי ע"ש, וכה"ג תניא בתוספתא כלים ב"ק ספ"ו ר' יוסי מטמא בגמי מפני שהרופא נותנו ע"ג המכה שהוא מוצץ את הליחה.
רש"י ד"ה ותיפוק לי והיכי שרי לר' יוחנן, ע' בהגהות הב"ח ובשעה"מ פ"י ה"ט מכלי המקדש.
רש"י ד"ה דגמי מסי מרפא המכה, ע' בתוד"ה כורך ובראבי"ה סי' רי"ט ובעתים לבינה לס' העתים סוף ה' עירובי חצרות ובחידושי ח"ס לסוכה מ"ב.
רש"י ד"ה נכנסה לו רוח בבגדו והבדילתו מבשרו בשעת עבודה ע"כ, במל"מ פ"ב מעבודת יוה"כ משמע, דהבין דבעיא דרבא הכא הוא מטעם חציצה וזו היא כוונתו בגמרא מאי דאמר על בשרו בעינן והא ליכא כו', אבל בברכי יוסף חא"ח סי' כ"ז הבין, דהאי על בשרו הוא גזה"כ כזה דצריך להיות על בשרו ממש אפילו בלא טעמא דחציצה, והביא שם לשון רש"י דהכא שכ' והבדילתו מעל בשרו ע"ש, והנה אף אם היה כתוב ברש"י הכי ג"כ לא היתה הוכחה גמורה לפירושו, דאפ"ל דרש"י כתב הכי משום דחזר על דברי רבא דאמר על בשרו בעינן כו', אבל בדברי רבא גופיה אפשר לפרש נמי דהוה מטעם חציצה, אכן באמת לפי הגרסא שלפנינו ברש"י לא נכתב הכי, רק והבדילתו מבשרו, ובזה ודאי דאפשר לפרש דהוא מטעם חציצה וצ"ע.
רש"י ד"ה יצא שערו. את"ל ידו לא חייצי שערו מאי כו'. ע' בת' הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים סי' ו'.
רש"י ד"ה ומן התפילין דקיי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ע"כ, והנה זה רבות בשנים ראיתי חוקרים אם גם עוסק במצוה קלה פטור ממצוה חמורה, דאף שכתבו התוס' בפסחים נ"ט ע"א דעשה החמור דוחה עשה הקל, אפשר דהוא רק כל עוד שלא התחיל לעשות הקל, ושניהם עומדים לפניו להעשות, אבל אם התחיל בקלה אפשר דחמורה אינה דוחה אותה, ולכאורה מהכא יש מקום לפשיטות הספק, דהא אמרינן במנחות מ"ד ע"א כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה, ובמשנה תענית כ"ו ע"א ושם כ"ז ע"א משמע דעצם מעמדות דוד ושמואל תקנוה, ואפ"ה נדחית מצוה דתפילין מישראל במעמדן.
אך אפ"ל להיות תקנות המעמדות נשענת על הכתוב תשמרו להקריב לי, ומעכבין נמי הקרבן כדאמרינן בתענית שם, וגם היא מצוה דרבים, משו"ה אי אפשר לקרותה קלה עד שתהיה נדחית, וע' ברכות מ"ז ע"ב ובתוד"ה מצוה ובפסחים פ"ח ע"ב תוד"ה כופין ובמה שנרשם שם עה"ג ובטו"א לר"ה ד"ל ע"ב ובנחל אשכול לס' האשכול ה' תפילין סי' ל' ובעונג יו"ט חא"ח סי' מ"א.
תוד"ה כורך. ומיהו בירושלמי משמע דטעמא משום שחיקת סמנין כו', ע' ווי העמודים לס' יראים סי' ק"ב אות נ"ג.
תוד"ה תפילין, ואי משום ייתור בגדים אפילו דראש נמי, ע' ש"א סי' ל"ז.
בא"ד ומשום חציצה ממש כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' תפילין סי' ל'.