אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יז:
קסבר מחוסר כפורים דזב כזב דמי, ע' בראב"ד וכ"מ פ"ג ה"ט ופ"ד ה"ד מביאת מקדש ובמעיין החכמה דף מ"א ע"א.
שם יוסף הבבלי אומר. כ"ה גרסת רש"י דיבמות ע"ד ע"א ובתוספתא פרה פ"ד גריס ר' יוסי הבבלי, אבל הר"ש שם פ"ד מ"ב גריס איסי הבבלי.
שם והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא, כ"ה הגרסא בכה"מ בש"ס ובילקוט חקת רמז תשס"ג.
שם מ"ס טומאה דכל התורה כולה כו', ע' תוס' יומא מ"ג ע"ב ויבמות ע"ג ע"א ד"ה לימד ובגבורות ארי ליומא שם ובדרשתו לשבת שובה שם בסוף הספר.
שם אבל מחוסר כפורים דזב דחמיר שכן טומאה יוצאה עליו מגופו לא, ע' גבורות ארי ליומא ד"ג ע"ב הנדפס אחר ד"ד ע"א.
שם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם, ע"ל י"ג ע"א תוד"ה בכהן ובמעין החכמה דף ל"ז ע"ב ובהתוה"מ פ' תזריע סי' מ"ג ובגבורות ארי ליומא ד"ה ע"א.
שם דתניא מנין לשתויי יין שאם עבד חילל ת"ל יין ושכר אל תשת וגו', אע"ג דבהאי קרא מסיק בבואכם, מ"מ אכניסה לחודא לא מחייב רק אם עבד, כדכתבו התוס' בכריתות י"ג ע"ב ועמש"כ בחידושי שם, ומשו"ה קתני בברייתא דהכא שאם עבד.
שם ולהבדיל בין הקדש ובין החול, הנה במשנה כריתות י"ב ע"ב ובתוספתא שם נתנו שיעור דנכנס למקדש שתוי יין ברביעית, ולא שיערו בתכונתו דשותה אם הגיע לשכרותו של לוט כדאמרו בעירובין ס"ה ע"א גבי תפלה, מ"מ פירש"י בב"מ ד"צ ע"ב להבדיל בין הקדש כו' ואי שתי ועייל מ"מ שכור הוא ולא ידע להבדיל ע"ש. משמע דתלוי בהשתבשות דעתו, וכסתימת הברייתא בכריתות י"ג ע"ב ת"ל ושכר אין אסור אלא כדי לשכר כו' ע"ש, ולע"ד דין זה צריך להשמיענו ליתר העבודות שעבד שתוי יין ואע"ג שעבד כתקונו, אבל בשחיטה אם היה בשכרותו של לוט ולא עמדו אחרים ע"ג, פשיטא דעבודתו פסולה דבעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל וע' מנחות ד"ו ע"א, וזה אפילו בשחיטת חולין פסולה, ועמש"כ בחידושי ריש חולין ושם ד"צ ע"ב ולעיל די"ד ע"ב.
רש"י ד"ה קסבר רבה דדרשה להאי שמעתא כו', כאן רמז רש"י ז"ל דסתם תלמודא לא סבר הכי, כדדייק בת' רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' ק"ו.
רש"י ד"ה לימד, דאשכחן טבו"י דאיקרי טהור למעשר כו', ע' יבמות ע"ג ע"א רש"י ד"ה הטהור.
רש"י ד"ה ובין החול כו', ע' סנהדרין ס"פ כהן גדול רש"י ד"ה שתויי יין ובה"ג ה' כהנים ובמש"כ בחידושי לעיל י"ד ע"ב.
תוד"ה קסבר, ובריש מס' כלים תנן בהדיא דמחו"כ שנכנס למקדש בכרת כו', ע' בר"ש שם מ"ח.
תוד"ה אין, מ"מ מיתה אמכנסיים דוקא כתיבי כו', ע' ברש"י תצוה כ"ח מ"ג וברמב"ן והתוה"מ שם.