אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ח.
ולקח הכהן מדם החטאת שתהא קבלה לשם חטאת כו', כל הילפותות דהכא ברייתא היא בתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק י"א, ולכל עבודה דשלא לשמה צריך שם מקרא מיוחד ע"ש, וכל מה דשקיל וטרי בסוגיין הוא רק להבין הברייתא דתו"כ, עד דמסיק רבא דכל העבודות נוכל למילף מחד קרא דחטאת מצורע דכתיב ועשה הכהן את החטאת שיהו כל עשיותיו לשם חטאת, והיא ג"כ ברייתא והובאה בירושלמי פסחים פ"ה ה"ב, ולפ"ז בלתי מובן לע"ד דברי הראב"ד בפירושו לתו"כ שם, וע' מש"כ בחידושי לקמן בסמוך.
שם אשכחן למצוה לעכב מנלן, וכה"ג לעיל ד"ז ע"ב וע' ח"ס בהשמטות לחח"מ סי' ר"ד.
שם מנחת מנחתו נסך נסכו מאי דרשת בהו ההוא מבע"ל מנחתם ונסכיהם בלילה כו'. ע' מנחות דף צ"א ע"ב תוד"ה איל ובש"ק לירושלמי נזיר פ"ו ה"ז.
שם מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה מנחתם ונסכיהם אפילו למחר, בכה"מ בש"ס יש בזה שינוי נוסחאות בגרסא, וע' ר"ה ד"ל ע"ב ותוד"ה ונתקלקלו ובתשובות הרשב"א סי' ע"ט ובהתוה"מ פ' אמור סי' קפ"ט.
שם אלא אמר רבא אתיא מחטאת מצורע דכתיב ועשה הכהן את החטאת שיהו כל עשיותיו לשם חטאת ונראה דאוקימתא זו נקט נמי בירושלמי פסחים פ"ה ה"ב, אך ניכר דט"ס נזרק שם, דהכי גרים התם, חטאת מנין ושחט אותה לחטאת ושאר כל מעשיו מנין ועשה את האחד חטאת ע"ש, ולכאורה פסוק זה כצורתו לא נמצא בתוה"ק רק בפ' בהעלותך דכתיב והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת וגו', ומקרא זה ודאי אין להסמיכו לכאן כמובן, ובע"כ דסכינא חריפא מפסקא קראי דפרשת מצורע י"ד ל' ל"א ועשה את האחד מן התורים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה על המנחה וגו', ולפ"ז צריך לצרף תיבות ועשה את האחד דכתיב בפסוק ל' לתיבת חטאת דכתיב בפסוק של אחריו, ולפ"ז יותר טוב לאמר דגרסא דבסוגיין עיקרית, ושם בירושלמי צריך נמי לאמר ועשה הכהן את החטאת, כמו דהכא יליף מזה שיהא כל עשיותיו לשם חטאת ושתי הסוגיות דבבלי וירושלמי עולות בקנה אחד, ע"פ מקרא זה הכתוב בחטאת מצורע שם י"ד י"ט.
שם מה להנך שכן יש עמהם דמים אחרים, ע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"ב ובמה"פ שם.
שם לא ליכתוב רחמנא בחטאת חלב ותיתי מהנך כו', וקשה איך נימא דחטאת חלב נילף מחטאת נזיר וחטאת מצורע, הלא אמרינן לקמן ד"ט ע"ב דהני עולות נינהו, וע"ל ד"ז ע"א תוד"ה אמר, ולפ"ז איך דמיין לחטאת חלב דשייך בה שינוי בעלים במחוייב כפרה כמותו. משא"כ עולה דלאו לכפרה אתי ולא הוי מחוייב כפרה כמותו, ולהכי אם שחט חטאת על מי שמחוייב עולה כשרה וע"ש ברש"י ושטמ"ק.
וא"ל משום דבלשון הכתוב נקראים גם אלו חטאות כמו חטאת חלב, ולהכי יש מקום לאמר דנילף מהדדי, דהא דבלשון הש"ס נקראו עולות הוא רק משום דלא באו אלא להכשיר ולא על חטא אתו דומיא דשעיר נחשון כדפירש"י לקמן שם.
שם מה להנך שכן אין להן שאלה ע"כ, ונזיר שמשון דליתא בשאלה ליתא נמי בקרבן וע' נזיר ד"ד ע"א.
רש"י ד"ה ההוא מבע"ל כי היכי דדרשינן לכל מנחתם ונסכיהם גבי קרבנות החג כו'. כצ"ל לפי גרסת רש"י לקמן פ"ד ע"א ד"ה נסכים. וע' מנחות מ"ד ע"ב תוד"ה מנחתם השני.
רש"י ד"ה אשכחן חטאת חלב דכתיב ביה לחטאת ושחט אותה לחטאת בסתם חטאת כתיב אם נפש כי תחטא וגו' עכ"ל, וא"ל דכוונת הש"ס אשכחן חטאת חלב דכתיב ביה לחטאת, דכתיב בפסוק זאת התורה דעלה קאי, וסתם חטאת הוא חטאת חלב דהא מסיק חטאת דעכו"ם כו', משמע דקאי על תיבה זו דכתיב באותה פרשה דחטאת חלב.
אמנם בעצם לשון רש"י מורגש איזה ט"ס, ולהכי כתב בשטמ"ק דתיבת אם נמחק, ובהגהת הב"ח הגיה כתיב ואם נפש אחת תחטא ע"כ, ונראה דגרסא זו עיקרת. דלגרסת השטמ"ק ברש"י נפש כי תחטא, הלא לשון זה בכתוב הוא בפרשת כהן משוח, ולא בסתם חטאת דהוא חטאת חלב, ובאותה פרשה לא כתיב ושחט אותה לחטאת, ופרטיות כתוב זה כדפירש"י ובסתם חטאת, מקרא זה הוא בפירוש, בפרשה המתחלת ואם נפש אחת תחטא, כהגהת הב"ח.
תוד"ה זריקה. והאי קרא דוכפר עליו הכהן מחטאתו כתיב בחטאת דשמיעת קול ובטוי שפתים כו' ע"כ, התוס' לא בעו להסמיך על מחטאתו דכתיב גבי שעיר נשיא, אע"ג שהוא קודם בפרשה, משום דהאי קרא כתיב לאחר הקטרת אימורין, כדמסקו התוס' בכעין זה בתר הכי ע"ד הי"מ.
תוד"ה מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם אפילו למחר, לאו מהאי קרא קדריש ע' מנחות מ"ד ע"ב תוד"ה מנחתם הראשון ושם ט"ו ע"ב רש"י ד"ה ונסכיו ולקמן פ"ד ע"א ובהשמטות שטמ"ק בסוגיין ובגבורות ארי לתענית ד"ב ע"ב.
תוד"ה הילכך, לכתוב בחדא ונימא מה שלמים לא חלקת כו' וי"ל דכה"ג זימנין דטרח ליה קרא וכתב כו' ע"כ, ובדבריהם אלו מתורץ גם קושיתם לעיל ד"ז ע"ב בתוד"ה מה, וע' ש"ק לירושלמי פסחים פ"ה ה"ב.