אור הישר על הוריות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יא.
לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות למלכות ע"כ, והיינו נמי דאמרינן ביבמות מ"ז גבי גר קיבל מלין אותו מיד מ"ט שהויי מצוה לא משהינן וע"ש ל"ט סוף וכן בכל המצות גדולה מעלת הזריזות כדחשיב ר' פנחס בן יאיר בע"ז ד"כ ואבוהון דכולהו וישכם אברהם בבקר כדאמרינן בפסחים ד"ד והיינו דאמרינן הכא לעולם, ובשביל זה תפסו נקודה זו בטור ושו"ע או"ח ר"ס א' להזהיר ראשונה כשיקום משנתו על הזריזות, משום שזהו עיקר גדול בכל חיי האדם ומכש"כ לעבודת הבורא.
שם אכל חלב והפריש קרבן והמיר וחזר בו הואיל ונדחה ידחה, ע' אבני מלואים ר"ס י"א ובמש"כ בארוכה בחידושי לזבחים י"ב.
שם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו כו', ע' חולין ד"ה ע"ב ובמש"כ בחידושי שם ובתשב"ץ ח"ג סי' מ"ז.
שם ר' יוסי בר"י אומר אף הלובש כלאים מאי בינייהו א"ב כלאים דרבנן מ"ס מדאורייתא הוה מומר מדרבנן לא הוי מומר ומ"ס כו', ע' באוצר הגאונים לביצה י"ד בחלק התשובות.
שם פליגי בה רב אחא ורבינא ח"א לתיאבון מומר להכעיס מין וח"א להכעיס נמי מומר אלא איזהו מין כל העובד עכו"ם, והנה בח"ס אה"ע ח"ב סי' סמ"ך כ' דמומרים שבזמנינו אינם אלא למלא תאותם ואע"פ שחטאו ישראלים הם ע"ש, ואיני יודע איזה מומרים שבזמנים אחרים אתא בדבריו לאפוקי, ואפשר אלו שבזמן חכמי התוס' דהא כתבו בע"ז כ"ו ע"ב ד"ה אני שונה וז"ל ומיהו מומרים של עכשיו להכעיס הן דשבקי היתירא ואכלי איסורא ע"ש, ועכ"פ הי"ל להח"ס להעיר מדברי התוס'.
ולע"ד הנני נבוך אחרי דרש"י בתשובה המובא במרדכי פ' החולץ רמז כ"ט כ' דאע"פ שחטא ישראל הוא וכ"כ הרא"ש לקידושין פ"א סי' כ"ג ובת' מהר"מ ב"ר ברוך סי' תתקכ"ח, ועצם מאחז"ל אע"פ שחטא ישראל הוא אמרו על עכן בסנהדרין מ"ד ע"א במקום שאמרו עליו שם שעבר על חמשה חומשי תורה ע"ש, א"כ מאן מפיס להורות כללים על המקומות והזמנים, לכן לולא דברי התוס' והח"ס היה נלע"ד דמחלקותם דבסוגיין ובכה"מ בש"ס בין מומר להכעיס ולתיאבון אינו תלוי כלל בזמני הדורות אלא דקאי על כל פרט ופרט במקומו ובזמנו כל חד וחד לפי מה שהוא, אם אנו רואין בו שעושה לתיאבון או עושה להכעיס, אבל אין לכלול את הפרט בזמן מן הזמנים, כאשר יורה הנסיון גם בדורנו שישנם שעושים לתיאבון ומהם להכעיס, ואין מקום להחליט בזה אכשור דרא או חלילה להיפוך, רק הכל לפי מה שהוא אדם דוגמא דתנן במשנה כלים פי"ז מי"א וצ"ע.
שם אכל פרעוש אחד או יתוש אחד ה"ז מומר כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' ס"ז ובקונטרס עץ שתול סי' ל"ב.