אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נו.
בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים ואמרי לה בדוקין שבעין ע' בת' הרשב"א סי' שכ"ו.
שם כי מטא להתם אמר שלמא עלך מלכא שלמא עלך מלכא הנה מה דכפל בזה דבריו, הוא עפ"מ דאמרינן לקמן שילהי פרקין כופלין שלום למלך והנה בפ' ויגש כתיב שתי פעמים ויברך יעקב את פרעה ופירש"י על ברכה ראשונה שהיא שאלת שלום כדרך כל הנראין לפני מלכים לפרקים, והרמב"ן כ' וז"ל ואינו נראה כן שאין מדרך מוסר המלוכה שישאל אדם בשלום המלך, וכמו שאמרו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו כו' ע"ש, אולם מהכא ומהא דלקמן מבואר בהדיא כפירש"י דנותנין שלום למלך, ובע"כ שאני עבד שאינו נותן שלום אפילו לסתם רבו שאינו מלך. מפני שמתחילה הוא מסור תחת ידו לעבדות, וע' ב"ק ע"ג ע"ב תוד"ה כדי. משא"כ שרי המדינה או סתם זקנים נכבדים נותנין שלום למלך כנ"ל. ודברי הרמב"ן צ"ע