אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מב.
מי לא תנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות, וכ"ה בכה"מ בש"ס אע"ג דבמשנה גופה ליתא תיבת כל. וכן בפיה"מ להרמב"ם שם והרשב"ם בב"ב קמ"ט לא גרסי לה, אבל שאר הראשונים גרסי לה בדיוק כדהארכתי בחידושי לפאה שם.
שם והא עבד קא קרי ליה אלא עבדי שהיה כבר כו', ע' מה שהקשה בת' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ב ומה שתירץ בחזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ו,
שם נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן, ע' קצוה"ח סי' קע"א סק"א וסי' רמ"ט סק"א ובס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ג.
רש"י ד"ה בשטר אחד. לא קנה כגון כל נכסי לפלוני ופלוני עבדי דכתיב לה ולא לה ולחברתה אין שתי נשים מתגרשות בגט אחד ואין שני עבדים משתחררים בגט אחד, ע' טורי אבן לחגיגה ד"ד ע"א.
תוד"ה יום של רבו לרבו. היינו למשנה ראשונה דלמשנה אחרונה מעשה ידיו שלו כו', ע' שאגת אריה סי' ו'