אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לג:
א"ד טעמא דרשב"ג משום דקסבר כל מילתא דמתעבדא באפי בי עשרה צריכי בי עשרה למישלפי כו', ע' בנועם ירושלמי לדמאי פ"ה
שם אלא אי אמרת בעדי כתיבה מי מצטרפי הא אמר מר אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד. וקשה הלא בב"מ ד"כ ע"ב א"ל רב עמרם לרבה היכי פשיט מר איסורא מממונא, ולכאורה היה נלע"ד דדוקא בב"מ דאיירי במציאה וכן בברכות י"ט ע"ב גבי והתעלמת דאבידה דליתא בהו חזקת שום מחזיק. התם שפיר אמרו דלא נוכל למילף משם דין אשת איש או כלאים דאית בהו חזקה ודאית דאיסור, ולפ"ז ל"ד להא דבסוגיין, דהכא שפיר מקשה הא אמר מר אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד, דגם גבי עדות מיוחדת איכא חזקת המחזיק כמו הכא חזקת אשת איש.
אולם העומד לנגדי פירש"י בברכות שם שכ' וז"ל ממונא קל מאיסורא. וכן התוס' בב"מ שם שכ' דבאשת איש החמירו ע"ש הלא דמשום לתא דחומר האיסור לגבי ממון הקל אתינן עלה, ואף דלפ"ז נמי שפיר מקשה הכא דאם בממון הקל אין מצטרפין עדותן מכש"כ באיסור אשת איש החמור, אכן בפירש"י ותוס' גופייהו נמי צריך להבין דתלו העדר הילפותא דאיסור ממון בשביל חומר האיסור לגבי ממון הקל, דלפי דבריהם היה לנו לאמר דממון הקל מאיסור החמור שפיר ילפינן. וא"כ קשה איך יפרנסו הא דאמרינן בכתובות ד"מ ע"ב ושם מ"ו ע"ב ובקידושין ד"ג ע"ב ממונא מאיסורא לא ילפינן. הלא בפסחים ס"ו סוף ע"א אמרינן דק"ו אדם דן מעצמו, והיה לנו למילף בק"ו דאם באיסור החמור דינא הכי מכש"כ בממון הקל וצ"ע כעת, וע' בת' הריב"ש סי' רל"ב.
שם דילמא כר' יהושע בן קרחה ס"ל, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ב ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ז' ובחידושי הגאון מהר"ח הלוי פ"ו מגירושין.
שם ואשקליה גיטא על כורחיה. ופירש"י כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה ע"כ, הנה רש"י בזה כדעתו ודעת ר"י בתוס' ר"פ המדיר, דכל היכא דתני יוציא היינו שכופין אותו ודלא כר"ח ע"ש, ובשיטה זו אזיל ג"כ לקמן פ"ח רע"ב גבי גט מעושה ע"ש.
שם ורבא א"ד נחמן הלכה כרבי בשתיהן, ע' בס' התרומה סי' קכ"ח.
תוד"ה וחזר רבי. וי"ל דרב יוסף מדמה להו משום דלא איפלגי רבי ורשב"ג אלא בהני תרי מילי במה כח ב"ד יפה כו', ע' נועם ירושלמי לשביעית פ"א.