אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ל:
וכי יש לו רשות לבעה"ב לתרום תרומת מעשר אין אבא אלעזר בן גמלא היא כו', ע' בס' מבית מאיר ח"ג סי' נ"ה ובמש"כ בחידושי למנחות נ"ד ע"ב וע"ע בנועם ירושלמי לדמאי פ"ה.
רש"י ד"ה אין חושש. דאימת קנייה האי לוי דלקנייה לישראל בקבלת מעות הלכך כי חזר בו ועשאו תרומת מעשר חל עליו השם, ע' בריטב"א ובת' עונג יו"ט סי' ק"ז.
תוד"ה לתרום. דתרומה גדולה מדאורייתא בעי מוקף כו' ובתרומת מעשר נמי דלא בעינן מוקף אלא מדרבנן נראה דהיינו משום גזירה אטו תרומה גדולה כו'. ע' מל"מ פ"ג הי"ז מה' תרומות.
תוד"ה וכי נחשדו. וי"ל מדרבנן אף תרומת מעשר בעי מוקף כו', ע' ברדב"ז על הרמב"ם פ"ה הכ"ו מה' תרומות ופ"ז ה"ד מה' מעשר.
בא"ד וי"מ דדוקא חברים לא נחשדו לתרום שלא מ, המוקף כו' אבל המפקיד כל כל אדם מפקיד אף שאינן בקיאין בהלכות מוקף, והנה הרמב"ם ספ"ה מה' תרומות כ' וז"ל המניח פירות להיות מפריש עליהן עד שיעשו תרומה אע"פ שאין מפרישין לכתחלה אלא מן המוקף אם הפריש הרי הן בחזקת קיימין. והק' שם הרדב"ז על לשון הרמב"ם במש"כ אע"פ שאין מפרישין לכתחלה. הלא במשנה תני המניח פירות להיות מפריש משמע לכתחלה וע"ש מה שתירץ. אולם לפמש"כ התוס' הכא מדוייק לנכון. דמש"כ אע"פ שאין מפרישין לכתחלה אלא מן המוקף היינו לחבר או מי שבא ושאל לחכם בודאי מורינן ליה לתרום דוקא מן המוקף. אולם לפי שאין הכל בקיאין בדין מוקף כדכ' התוס' הכא על זה מסיק אם הפריש הרי הן בחזקת קיימין.