אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כט:
שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא ואזל איהו ויהיב לה גיטא והדר שקיל מינה חפץ ר' יוחנן פוסל בו וכש"כ בשלוחו ע' בת' מהרי"ק סי' כ"ז.
שם מדקתני אין השליח האחרון מכלל דמשוי שליח אלא כי תיבעי לכו כי משוי שליח בב"ד או אפילו שלא בב"ד כו', ע' בת' הריב"ש סי' שי"ח.
שם מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את איכא דאמרי כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ג' ובאור שמח פ"ו ה"ח מגירושין.
שם א"ל מסור מילך קמן דידן דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב לה ניהלה כו'. ע' דורש לציון דרוש י"ג ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ח.
שם וליחוש שמא פייס כו' באומר נאמנת עלי לאמר שלא באתי, ע' בת' הרשב"א סי' תקע"ג ושם ח"ד סי' מ"ט וע"ע בתוס' לעיל י"ח ע"ב ד"ה שמא פייס ובת' הרא"ש כלל מ"ה סי' י"ב ובס' צבי גאון יעקב סי' כ'.
רש"י ד"ה והא שליח. השליח הזה לא נעשה שליח לגרשה אלא למוסרו לאבא ב"מ הלכך לאו במקום בעל קאי למוסרו ליד אחר. ע' קצוה"ח סי' רמ"ד סק"ב
תוד"ה שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא. משמע דוקא שהקפיד על לקיחת החפץ תחילה כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ג וסי' שט"ז ובת' דברי נחמיה סי' י"א.
תוד"ה ר' יוחנן. ונראה לריב"א דכשאמר שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא שתולה שליחות הגט בחפץ פוסל ר' יוחנן כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' קע"ב ובאור שמח פ"ט הל' ל"ח מגירושין.
תוד"ה הכי גריס ר"ת. וקאתי רב אשי לפרש מאי טעותא ולשתי הלשונות כו' וע' בספר התרומה סי' קכ"א