אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא:
א"ק וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה, בירושלמי דפרקין ה"ג דריש מספר כריתות מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש וע"ש בש"ק ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ה' ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רצ"ט ובס' המאיר לעולם סי' ה' ובעונג יו"ט סי' י"ח.
שם ספר אין לי אלא ספר ופירש"י ספר משמע קלף, וע' נובי"ת חח"מ סי' מ"ג.
שם השתא דכתב ספר לספירת דברים הוא דאתא ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"א וסי' אלף ר"כ ובת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ע"א.
במשנה ר' יהודא בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין. ע' בס' המכריע חא"ח דפוס לובלין דף י"ז ע"ב
שם כתבו על חרס על עציץ נקוב כשר דשקיל ליה ויהיב לה ניהליה, ע' בת' הרשב"א סי' תרנ"ט וסי' אלף ק"ע.
רש"י ד"ה לעולם אין זה כריתות שהרי כל ימיה קשורה בו ע"כ, ובעירובין ט"ו ע"ב הוסיף רש"י ואין זו הבדלה ע"ש, משמע מדבריו שבתנאי זה הוא מבטל דין דאורייתא דמקורו הוא מתיבת כריתות, שהגט צריך להיות דבר הכורת בינו לבינה בהחלט. ובפירוש זה נשמר מטעות של השואל במיוחסות סי' קמ"ג דחסרון של תנאי דלעולם הוא מפני שלא תוכל להזדהר ונ"מ אם תשבע ע"ד רבים או אם יבא אליהו ויאמר שלא תלך ולא תשתה יין לעולם ע"ש.
תוד"ה יצא זה. ואם כתב גט בקלף גדול ואח"כ חתכו לפי זה כשר ומעשה היה בימי הר"ר יצחק ביר מנחם ופסלו כו'. ע' בית שמואל סי' קכ"ד סק"י ובת' עונג יו"ט סי' ס"ח וע"ע בס' התרומה סי' ק"י.
תוד"ה ת"ל. וא"ת ואימא וכתב כלל ספר פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וי"ל ונתן חזר וכלל כו', ע' ח"ס חא"ח סי' ה'