אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יא:
במשנה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי כו', ע' קצוה"ח סי' קפ"ב סק"ב ובת' הגרע"א סי' קצ"ד ובח"ס אה"ע ה"ב סי' ו' וסי' מ"ג ובס' חזקה רבה חא"ח סי' ס"ח.
תוד"ה בגיטי נשים בירושלמי בעי הגע עצמך היה עבדו של קצין הרי חובה הוא לעבד הרי שהיתה אשתו של מוכה שחין הרי זכות היא לה כו', ע' תרומת הדשן סי' רל"ז.
תוד"ה יתיב אור"ת דאין זה רב הונא שמזכיר סתם בכל הש"ס דאותו היה גדול הרבה מר'. ירמיה ולא הוה יתיב קמיה כו' ע"כ, לולא דברי התוס' היה נלע"ד עפמש"כ התוס' בפסחים ק"ו סוף ע"ב, דרב ירמיה לחוד ורבי ירמיה לחוד, ורבי ירמיה תלמיד חבר דרב הוה כדאמרינן בברכות כ"ז ע"ב. וע' פסחים ל"ז ע"א רש"י ד"ה בייחוד ובתוס' קידושין מ"ו ריש ע"א ובמש"כ בחידושי שם.
בא"ד ושמואל שהיה רבו של רב יהודא היה צריך לרב הונא כדאמר בריש פרקין בעא מיניה שמואל מרב הונא כו', ע' בת' בית אפרים סוף חי"ד ובמש"כ בחידושי לעיל ד"ה ע"א.
תוד"ה התופס. וי"ל דר' יוחנן מחלק בין מציאה לב"ח דשאני מציאה דמגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ד ובת' הגרע"א סי' קל"ג וע"ע בת' משאת בנים סי' ל"ב.
תוד"ה כל האומר. ומדקדק ר"ת דיש חילוק בין מתנה למלוה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' פ"ד וסי' תכ"א תתקס'"ו
בא"ד ור"י הביא ראיה מתוספתא דקתני בהדיא תן מנה לפלוני כו', ע' תומים ר"ס קכ"ה.