אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קג:

דף קג.

נשבע לו אין לא נשבע לו לא כו', הנה סברת הש"ס לדייק כן הוא לפ"מ דדוקא אם נשבע לו אז הועיל שבועת הגזלן שהנגזל יתייאש מזה ולא יתבע עוד ממנו ולהכי אם רוצה לקיים מצות השבה צריך לרדוף אחרי הנגזל אפילו למדי, משא"כ אם לא נשבע לו הרי לא נתייאש הנגזל מלתובעו ולפיכך אינו צריך להוליך אחריו רק ימתין כשיבא עוד לתובעו ישיב לו הגזילה, כן מבואר מדברי הרמב"ם פ"ז ה"ט מגזילה, וע"ע מה שהאריך בסוגיא זו בנתיבות בהקדמתו לסי' ע"ו.

שם דתניא ר"א ברבי צדוק אומר תקנה גדולה התקינו שאם היתה הוצאה יתירה על הקרן משלם קרן וחומש לב"ד ומביא אשמו ומתכפר לו, הא דקרי ליה ראב"צ תקנה גדולה הוא מפני בעלי תשובה שאלמלי היו צריכין לטרוח כל כך היו נמנעין מלעשות תשובה כדכ' בס' יראים סי' רנ"ז.

והנה בתוספתא הגרסא א"ר אלעזר ב"ר צדוק בד"א בזמן שהיתה הקרן מרובה על ההוצאה אבל אם היתה הוצאה מרובה על הקרן ה"ז משלם קרן וחומש לב"ד ומביא אשם על השבועה ע"ש, ונלע"ד דשפיר מחקו בגמרא האי בד"א עם התנאי, לפ"מ דגם בתוספתא הגרסא כמו במשנתנו הגוזל את חבירו שוה פרוטה, ולקצבת פרוטה אין מקום לתנאי של בד"א כו', ועפ"ז שפיר מדוייק גם ברמב"ם שם לפ"מ דבעי להזכיר נמי תקנת ראב"צ פתח אם נשבע על שוה פרוטה ומעלה כו' ונטה מלשון המשנה, וע"ע בשאילתות ויקרא סי' ע"ב ובהעמק שאלה שם.

שם ובא לפני ר"מ א"ל הנח דמי מקחך ביניהם והסתלק כו', ע' שעה"מ פ"ד ה"ט מה' גזילה.

תוד"ה לעולם ר"ע. משום דבכל דוכתי מהדרי לאוקמי מתניתין כר"ע כדאשכחן בסוף השוכר את האומנין דפריך אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע, אבל רש"י פי' עפ"מ דאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א דכולהו סתימתאי במשנה וברייתא הוא אליבא דר"ע, ועפ"ז יהיה מובן נמי הא דפריך בפשיטות ס"פ האומנין שם אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה