אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קא.
כגון דצמר דחד וסמנין דחד וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין יש שבח סמנין ע"ג צמר דא"ל הב לי סמנאי דגבך נינהו א"ד כו', ע' קצוה"ח סי' ש"ו סק"ב ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק מ"ד.
שם אמר רבא הנאה הנראה לעינים אסרה תורה, הארכתי בזה בחידושי למעילה ד"כ ע"א.
שם דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו כו', ואם אסור להריח בבשמים של ערלה ע' בת' רדב"ז ח"א סי' מ"ד.
שם ת"ש בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק שאני התם דא"ק תהיה בהויתה תהא, ביאור נכון ונעים בסוגיין ראיתי מש"כ ידידי הגאון מהר"ם חסקין שליט"א בספרו כלכלת שביעית דף קכ"א.
תוד"ה או דילמא. ויש לחלק דהנאה דהכא אין באה ע"י מעשיו ולא ע"י מעשה בהמתו ובתחב לו חבירו אע"פ שאין זה ע"י מעשיו מ"מ נהנה גופו כו', ע"ל ד"כ ע"ב תוד"ה הא איתהנית ובש"ך חו"מ סי' שצ"א סק"ב ובת' ברית יעקב סי' ק"י.
בא"ד א"נ הנאה דהכא לא חשיבא הנאה שאין אלא נוי בעלמא יותר, ע' פרי תואר לי"ד סי' ק"ב סק"ג.