אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף צז:

דף צז.

תוד"ה דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים כו' וטעמא דאין לוקחין בהמה ממעות מע"ש פירש"י בקידושין נ"ה משום כחשא ואין הטעם בשביל כן אלא כדמפרש בסוכה ד"מ כו' שמא יגדל עדרים עדרים כו' וכן מפרש בירושלמי דמע"ש דטעמא דאסור לקנות זכרים גזירה אטו נקיבות ע"כ, ונלע"ד דמשו"ה נאיד רש"י מהאי טעמא, ראשונה דלאו כו"ע ס"ל להך גזירה דשמא יגדל כמבואר בתמורה כ"ד סע"א, וביותר משמע דכל הך גזירה הוא אליבא דר"א דס"ל בתמורה י"ח דולד שלמים לא יקרב שלמים משום גזירה דשמא יגדל כו' כדמפרש שם בגמרא, אבל חכמים פליגי במתניתין דהתם וס"ל יקרב הרי דלא חיישי, והשתא אי משכחת תנא בעלמא דחייש בע"כ דס"ל כר"א, ולפ"מ דהלכתא כחכמים דר"א להכי נאיד רש"י מלפרש האי טעמא.

עוי"ל דהכא כל עיקר רצונו להביא את עצם הכסף בירושלים לקיים וצרת הכסף וגו', ורק משום דמלכיות מקפידות זבין בהמה ומסיק בירושלים, וכל גזירה דשמא יגדל כו' הוא רק בגבולין אבל לא בירושלים כדכ' התוס' בסוכה שם, וע' בפני יהושע לקידושין דנ"ה ודנ"ו ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"כ ע"ב.

כן לפמש"כ התוס' בקידושין ובסוכה בשם התוספתא דמע"ש דגזירה שמא יגדל הוא רק בבעלי מומין ולא בתמימין ע"ש, וא"כ ודאי לא יקח לכתחילה ממעות מע"ש בהמה בע"מ להביא לירושלים להקרבה דהמתפיס בע"מ לגבי מזבח עובר בחמשה לאוין כדאמרינן בתמורה ד"ו ע"ב וע' רש"י בכורות דט"ו ע"ב ד"ה א"ר לוי.

ומכש"כ דרש"י לגרמיה לפ"מ דפי' בכה"מ שם דעצם הגזירה דשמא יגדל הוא דלא ליתו לתקלה דגיזה ועבודה ע"ש, וביומא ס"ו ובפסחים ד"כ מסקינן דתקלה עצמה תנאי היא אי חיישינן או לא, וממילא כל הני דחיישי לשמא יגדל ס"ל דחיישינן לתקלה, אמנם רש"י לפי שיטתו הוא, מה לו להכניס א"ע בפלוגתא דתנאי להכי מצא טעמא אחרינא, כן לפ"מ דהכא אפשר לפרש דזבין בהמה זכר ויהיה טעם האיסור משום גזירה דזכרים אטו נקיבות וא"כ הו"ל גזירה לגזירה דתקלה, ובאופן כזה לא גזרו כדפירש"י בביצה ד"ב ע"ב דהוא מקרא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת כלומר גזירה למשמרתי לתורתי ולא משמרת למשמרת שלא יעשו גזירה לגזירה ע"ש.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה