אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פג:

דף פג.

תניא ר' דוסתאי בן יהודא אומר עין תחת עין ממון כו', ע' מכילתא משפטים ובהתוה"מ שם סי' צ"א ובאבן עזרא שם ובמורה נבוכים ח"ג פמ"א ובתורה תמימה פ' מסעי בפסוק ולא תקחו כפר לנפש רוצח.

רש"י ד"ה וכמה הוא יפה. שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד עברי, וכ"כ הנמו"י אבל הרא"ש ז"ל כ' כאילו הוא עבד כנעני נמכר בשוק שהוא נמכר לעולם אבל עבד עברי אין לו שומא להמכר לעולם להפסיד לו בשומא הזאת שהרי היה יכול למכור א"ע לשש ולאחר שיצא בשש ימכור עצמו שנית וכן כל ימיו כו', ובפלפולא חריפתא כתב שנראין לו דברי רש"י, ובסמ"ע סי' ת"כ כ' בפשיטות דלרש"י והנמו"י הוי השומא כעבד עברי ולהרא"ש כעבד כנעני וכן הבינו שם הקצוה"ח ושאר אחרונים ע"ש, ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דהראשונים ז"ל ל"פ כלל, והא ראיה דבב"ב י"ג ע"א פירש"י שאין דמים לב"ח שאין עבד עברי נמכר אלא לשש ע"ש, הרי בהדיא לשונו כלשון הרא"ש. אולם בסוגיין לא בא רש"י אלא לפרש תוכן הנזק במה הזיקו והפסידו, ולכן כ' שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד עברי, ולפ"ז לתביעת ממון גמור נחשב תשלום הנזק, וכדאיירי רש"י במהות המכירה כשהיא לעצמה אצל הנמכר הרי לא היה יכול לבאר באופן אחר, דהא להיותו ישראל לא ימכור עצמו בעבד כנעני, ומשו"ה כ' שאם היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד עברי, אבל רש"י ודאי קאי על מהות תשלום הנזק ולא על אופן מכירתו, ובזה מדוקדק הא דרש"י לא כתב דבריו על עבד נמכר בשוק. רק על וכמה הוא יפה, משום דקאי על חסרונו שבגופו אחרי שקטע את ידו, אכן אופן השומא גם רש"י יודה לדעת הרא"ש דשיימינן ליה כעבד כנעני וכדמשמע מדבריו בב"ב שם, ואע"ג דאי הוה שיימינן ליה בע"ע אז היה עולה במחירו מה"ט גופיה שהיה נמכר בכל שש שנים, בכ"ז מקילינן בשומא כדכ' הרא"ש דלהקל בכל שומות אנו למידין לעיל דנ"ח מוביער בשדה אחר דאמרה תורה לשום ערוגה אגב שדה. ועמש"כ בחידושי לחולין ד"ב ע"א.

רש"י ד"ה הכל לפי המבייש כו', ע' בפירש"י במשנה כתובות ד"מ ע"א וברש"י סנהדרין צ"ד סוף ע"א ובמש"כ בחידושי ליומא פ"ז ע"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה