אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פב:

דף פב.

ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא היא כו', ע' צל"ח לברכות כ"א ע"ב.

שם עשרה דברים נאמרו בירושלים כו', באדר"נ פל"ה חשיב הרבה יותר מעשרה וע' בת' הרדב"ז ח"ב סי' תרל"ג ובס' עזרת כהנים למס' מדות קונטרס מבוא המקדש שערי ירושלים. שם ואינה מטמאה בנגעים, ע' בס' חזון איש למס' נגעים סי' ט' אות ז'.

שם ואין עושין בה כבשונות, ע' מעילה ד"ז ע"א תוד"ה אלא ובמש"כ בחידושי שם.

שם ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין והיו מעלין להם תמידים כו', בנוגע לכל הסוגיא הארכתי בחידושי למנחות ס"ד ע"ב ע"ש ותדרשנו לכאן.

רש"י ד"ה לדברי תורה שלא ישנה עד שיטבול, ע' רש"י ברכות י"ח ע"ב ד"ה ונחת וטבל ושם כ"ב ע"א ד"ה אלא לאו ושם ע"ב ד"ה אמר רבא ובד"ה ולית הלכתא ושם כ"ו ע"א ס"פ מי שמתו ובדף נ"א ע"א בד"ה התם מעיקרא ובתוס' שם ד"ה מעיקרא.

רש"י ד"ה גינת ורדין כך שמה והיא היתה צריכה לקטרת והיינו כיפת הירדן על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן ע"כ, והנה משמע מסוגיא דהכא עם פירש"י דבשביל עשב כיפת הירדן הצריך לקטרת, וגידולו מוכרח על שפת הירדן לכן הניחו גינת ורדין אלו שהיו למטרה זו בירושלים מימות נביאים הראשונים, והוא תמוה לכאורה הלא הירדן הוא רחוק מירושלים, ואפ"ל דמגידולן על שפת הירדן נעקרו בגושיהן ושתלום באותן גינות ורדין בירושלים, משום דזימנין איכא קלקול הדרכים ולא יהיו מצוי להם בכל שעה שיצטרכו לקטרת. וע' בשטמ"ק כאן ובכריתות ד"ו ע"א ובמש"כ בחידושי שם.

תוד"ה אתא. וא"ת היכי אלים ר' יהודא ב"ב לבטל תקנת עזרא וי"ל דדילמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה א"נ התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל א"נ לא פשט ברוב ישראל ע"כ, וע' ע"ז ל"ה ע"ב תוד"ה מכלל ובגיטין ל"ו ע"ב תוד"ה אא"כ, והנה עפ"ז אפשר נמי לתרץ הא דבני מערבא מסקו לדאורייתא לתלת שנין כדאמרינן במגילה כ"ט ע"ב, היכי עקרי לתקנתא דעזרא שיהו קורין קללות שבתו"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה כדאמר שם ל"א ע"ב, דלפמש"כ התוס' הכא ניחא, ואפ"ל שהיו קורין נמי הני קללות בזמנן כתקנת עזרא שלא על סדר הפרשיות אלא כהוספה לסדרן התמידי.

תוד"ה ואינה מביאה עגלה ערופה. וא"ת מאי איריא משום דלא נתחלקה תיפ"ל משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא כו', ע' בחידושי באר שבע לסוטה מ"ה ע"ב וע"ע בחידושי הריטב"א ליומא כ"ג ע"א ובגבורת ארי שם.

תוד"ה ואין מטמא בנגעים. וי"ל דבית המקדש סברא הוא אע"ג דנתחלקו דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו אבל ירושלים אם מתחילה נתחלק למה היו חוזרין וקונין אותה ע"כ, וקשה הרי כמו שביהמ"ק נחוץ לכל ישראל להיות להם בו חלק משותף בשביל הקרבנות ואכילת קדק"ד, כמ"כ צריכים כל ישראל לאכילת קדק"ל ומע"ש ולעלות לרגל ותניא ביומא י"ב אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינן שלהן. ובתוספתא מע"ש הגרסא מפני שהן של שבטים וצ"ע, ועמש"כ בחידושי למעילה י"ג ע"א.

תוד"ה לא יגדל אדם חזירין. וא"ת תיפ"ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאין כו', לולא דברי התוס' היה נלע"ד דקאי על גר שנפלו לו חזירים בירושתו כדלעיל ד"פ ע"א, או כשגבה מעכו"ם בחובו, ואשמעינן דלא יגדלם אלא צריך למוכרם כמבואר ביו"ד ס"ס קי"ז, וע"ש במפרשים ובתוס' פסחים כ"ג ע"א סד"ה אמר ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ס"ב ובת' טוב טעם ודעת ח"ב ה' מאכלי עכו"ם סי' ב'.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה