אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ע:
גנב ומכר בשבת כו' משלם תשלומי דו"ה והתניא פטור ארמב"ח כי תניא ההיא דפטור באומר לו עקוץ תאינה מתאינתי ותיקני לי גניבותיך כו' רבא אמר לעולם כרמב"ח כיון דקא מקני ליה בהכי הויא מכירה, והקשו האחרונים הלא רבא ס"ל ריש תמורה כמדאדל"ת אעל"מ ואיך הויא מכירה כשנעשה באיסור דאורייתא, ותירץ הש"ך בחו"מ סי' ר"ח משום דהכא אפשר לעשות בהיתר משא"כ בכל הני דתמורה שא"א לעשות אם לא שיעבור כו' ע"ש, ובט"ז שם כ' דהכא הוא רק איסורא דיומא קגרים, וע' בת' מהר"ם אלשיך סי' ע"ה ובתרע"א סי' קכ"ט קע"ד קצ"ד.
ולעד"נ דהתוס' לא ס"ל חילוק הט"ז, מדהקשו בתמורה ד"ד ע"ב לרבא דס"ל אעל"מ שוחט את הפסח על החמץ לפסול ותירצו דבירושלמי יש קרא להכשיר, וע' פסחים ס"ג ע"א תוד"ה השוחט ובשעה"מ פ"א מה' ק"פ, והשתא אי נימא דבאיסורא דיומא קגרים לא אמר רבא דלא מהני א"כ אין מקום לקושית התוס', דאיסור שחיטת הפסח על החמץ הוא דוקא בין הערבים, ומשנה שלימה שנינו בפסחים ס"ג ובמועד לשמו פטור (פי' מלאו דלא תשחט דפסח שלא בזמנו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה) ורש"י בזבחים י"א ע"א ד"ה אם בשאר כ' וז"ל וכמה פעמים שנה הכתוב לעכב קביעת זמנו בי"ד בין הערבים. וא"כ הא ודאי איסורא דיומא הוא, ובכלל מאי נ"מ אם האיסור הוא מצד עצמו או מצד הזמן הלא עכ"פ רמי רחמנא איסורא שבזמן כזה בל יהיה עשוי ענין כזה. ואם ירצו לחדש בדעת רבא דאעל"מ בלתי שייך רק באיסור מצד עצמו ולא בזיקת איסור אחר, לפ"ז לא הוה להו למתלי באיסורא דיומא אלא משום דבמלאכת היתר איכא זיקת איסור, ובזה סרה נמי קושית הנתיבות בסי' ר"ח מאותו ואת בנו דשחיטתו כשרה ולא אמרינן אעל"מ והוי כנוחר ובנחירה ליתא משום או"ב כדתנן בחולין פ"א, דלפמש"כ לא נקרא רק זיקת איסור דאו"ב במלאכת היתר, וכן בכל כה"ג אפילו בלא איסורא דיומא, ובמק"א הארכתי בזה.
רש"י ד"ה בגבה שיער ראיתי בקשרי אצבעותיה, ע' ב"י ח"מ סי' ל' אות י"ד.
רש"י ד"ה קלוטה. שאויר חצר קנה ללוקח דכיון דסופו לנוח כמונח דמי, ע' ב"מ י"ב ע"א רש"י ד"ה כמונח דמי.
תוד"ה אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו. תימא דמנ"ל הא כו', ע' בתשובות הרשב"א סי' ש"ב.