אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סט:
ואיש כי יקדיש את ביתו קדש מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו, ולעיל ס"ח ע"ב קאמר ר' יוחנן גופיה בלשון מה ביתו שלו אף כל שלו, וזהו נמי לשון המשנה בערכין כ"ו ע"ב שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ע"ש, ולכאורה תקשה מסתם משנה דערכין אסתם משנה דצנועין דהתם חזינן דאע"ג דליתיה ברשותו מפריק ותופס פדיונו, ובשלמא אי לאו דר' יוחנן הוה אמינא מאן תנא צנועין ר"מ או ר' דוסא כאוקימתא דרבא או דרבינא, אבל מדברי ר' יוחנן מוכח דצנועין היא סתמא, ולהכי מקשה הלא ר' יוחנן ס"ל הלכה כסתם משנה כו'
אמנם קשה לפ"מ שהוחלט אצל כל גדולי הראשונים ז"ל דכל היכא דאמרו בש"ס בלשון אמרו דבר אחד, הוא להודיע דלית הלכתא כחד מינייהו ואפילו הם מאה דהיא שיטה ולית הלכתא כשיטה, וע' תוס' ב"מ ס"ט ע"א ד"ה אלא שיטה וברי"ף ורמב"ן פ"ק דסוכה גבי סוכה דירת קבע ובת' הרשב"א סי' שי"ד ובתשובת הנשיא ר' יצחק ב"ר ברוך המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ד ובמק"א הארכתי בזה, וא"כ אדרבה כל מה דקאמר ר' יוחנן הוא ע"פ שיטתיה דלפ"מ דס"ל הלכה כסתם משנה, ולפ"ז תהיה הלכתא כסתם משנה דערכין שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, ועפ"ז תקשה לפי שיטתו מסתם משנה דערכין אסתם משנה דצנועין, ולהכי מה"ט גופיה קאמר צנועין ור' דוסא אמרו דבר אחד וכל היכא דקאמר בהאי לישנא לית הלכתא כוותייהו, ולמטרה זו דוקא אמר הכי להורות דסתם משנה זו אינה נכללת בסתמי המשניות דהלכה כוותייהו, ומאי האי דקמקשה הש"ס מר"י אדר"י הלא בחדא שיטה קאי וצ"ע כעת.
שם אמר רבא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ור' דוסא אמרו ד"א כו', ע' בת' פרי יצחק ח"ב סי' ט"ז.
רש"י ד"ה הלוקח יין מבין הכותים. בע"ש ביה"ש, בחידושי הרשב"א לסוכה כ"ג ע"ב כ' וז"ל פירוש בע"ש ושכח ולא הפריש ויש שגורסין כן בפירוש כו' ע"ש, ומאי דרש"י מסיק הכא כדתניא בתוספתא כוונתו למש"כ התוס' בסוכה שם בד"ה דתניא ועמש"כ בחידושי לחולין י"ד ע"א.
תוד"ה אלא. הקשה רבינו טוביה תקשה דר' יוחנן אדר' יוחנן והאמר ר"י הלכה כסתם משנה כו' ושמא היכא שמתנה בפירוש לא קאר"י דאין ברירה כו', וכ"כ התוס' ביומא נ"ו ע"א ובעירובין ל"ז ע"א ובבכורות מ"ח ע"א וע"ש מה שהארכתי בחידושי, ובזה מתורץ ג"כ קושית התוס' כ"ה ע"ב ד"ה חבר, וע"ע בר"ש דמאי פ"ז מ"ד.