אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נז.
דאר"א הכל צריכין דעת בעלים חוץ מהשבת אבידה כו', ע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק השב תשיבם.
שם א"ל אביי לרב יוסף ואת לא תסברא דשומר אבידה כש"ח דמי כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ו'.
שם א"ל ליסטים מזויין גזלן הוא א"ל שאני אומר ליסטים מזויין כיון דמיטמר מאינש גנב הוא, והנה מלשון שאני אומר משמע דבזה גופה פליגי אי ליסטים מזויין גנב או גזלן. וכמ"כ פליגי הני תרי תירוצי הש"ס בר"פ השואל צ"ה ע"א ע"ש, והנה מ"ד גנב טעמו מובן משום דמיטמר מאינשי, אכן מ"ט דמ"ד גזלן הלא מיטמר מאינשי ול"ד לגזלן. וצ"ל עפ"מ דקאמר ר' יוחנן הטעם לקמן ע"ט ע"ב האי דקא מטמרי דלא נחזינהו אינשי וניערקו מינייהו, ואע"ג דזה נופל יותר לאמר על גזלנים דעוברים ושבים כדאמר לקמן שם גבי בעלי שכם ע"ש, משא"כ בגזלנים מן הבתים והחצירות, מ"מ י"ל גם הכא דהאי דקא מיטמרי דלא נחזינהו אינשי ומוספי נטירותא יתירתא, וע' במפרשים ע"ד הרמב"ם והראב"ד פ"א ה"ג מה' גניבה.