אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נג.
וכל היכא דלא אפשר לאשתלומי מהאי משתלם מהאי, ע' בס' ברית יעקב סי' ק"ב.
רש"י ד"ה נפל. דאי האי כרייה הוי כורה חייב דאשלד"ע דאסור לקלקל ר"ה, ע"ל נ"א ע"א ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בשער המשפט סי' קפ"ב.
והנה על חקירת המהרי"ט בתשובה ח"א סי' קט"ז. אי אמרינן באיסורי דרבנן אשלד"ע ופשיט ליה במל"מ מה' רוצח מפירש"י דהכא, שכ' דאשלד"ע דאסור לקלקל רה"ר ואיסור זה ודאי דרבנן הוא וע' בשעה"מ פ"ה מה' מלוה, אבל במנ"ח מצוה נ"ג שדא בה נרגא וכ' דלעשות תקלה ברה"ר שיוכל להביא מיתה או היזק בודאי הוא איסור תורה כמש"כ הרמב"ם פי"א מה' רוצח דאפילו ברשותו אסור מכש"כ ברה"ר כו' ע"ש, ולע"ד יפלא מדוע הביא מדברי הרמב"ם דאיירי בשמירת נפשו הפרטית כדהורה מקרא דהשמר לך ושמור נפשך או ממצות מעקה שהוא ברשותו ולדון מזה ק"ו על רה"ר, הלא אחרי דחז"ל הבינו טעמא דמשנתנו ר"פ המניח שאין דרכן של ב"א להתבונן בדרכים וע' ברמב"ם פי"ג ה"ה מנ"מ, הלא לפ"ז הכל הם עורים אצל תקלה המונחת ברה"ר, וא"כ מדוע לא הביאו מקרא דלפני עור לא תתן מכשול, הרי אפילו מכשול דעבירה הוציאו מהאי קרא, מכש"כ דאוקמינן ליה אפשטיה שלא יניח אבני נגף או שלא יחפור בור ברה"ר, ודומיא רישא דקרא לא תקלל חרש דלא קאי דוקא אחרשים ממש אלא על כל אדם כמבואר שם בספרא ובשבועות ל"ו ע"א, ובאופן כזה מסיק נמי סיפא דקרא ולפני עור לא תתן מכשול. דקאי ג"כ אעורון כללי דכל אדם אפשר להכשל בו, וחומר העונש בזה כפול נמי במשנה תורה ארור משגה עור בדרך, וגם הנסיון יורה שאם יהיה בור חפור ברה"ר לא ימלט שלא יכשלו בו מיעוט ניכר מן העוברים בדרך זה, והאם לא תחול בשביל זה על החופר לאו דלפני עור וגו' וצ"ע כעת, וע' נוב"י קמא חאה"ע סי' ע"ה, שוב נדפס הספר משך חכמה ומצאתי בו בפ' קדושים בפסוק לפני עור לא תתן מכשול דמהאי קרא הוא האיסור לעשות תקלה ברה"ר. ות"ל שכוונתי לדעתו הגדולה.