אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כט:
רש"י ד"ה משש שעות ולמעלה אין חמץ ברשותו דאע"ג דאיתיה אסור בהנאה ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא ע"כ, ונרשם עה"ג ס"א דכל היכא, ולע"ד לא ידענא אמאי לא נהירא להו גרסת דאע"ג כמש"כ ברש"י, הלא כוונת רש"י פשוטה מאד, דאם באמת היתה החמץ אינו ברשותו, אז לא היה עושה הכתוב כאילו הוא ברשותו לעבור עליו בב"י וב"י אפילו אם החמץ היה בעין, דהא כתיב שאור לא ימצא בבתיכם ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך, הרי דאינו עובר על ב"י וב"י אלא על החמץ שהוא בביתו ובגבולו, וע"ש במכילתא ובפסחים ד"ה ע"ב, וכיון דעל אלו לא יאמר ר' ישמעאל דאינו ברשותו ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו, משו"ה שפיר נסיב רש"י כוונתו על איסור הנאה שיש בחמץ זה, וכתב אין חמץ ברשותו, דאע"ג דאיתיה, פי' ברשותו, אבל הרי אסור בהנאה ומדוע יעבור בב"י וב"י, ובע"כ דאין זה אלא משום דהכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו, וע' צל"ח לפסחים ד"ו ע"ב וע"ע במעשה הגאונים סי ל"א.
תוד"ה אלא. א"ג כשמגביה בידו דכיון שהוא בידו קני בפחות מג', ע' בת' באר יצחק חי"ד ס"ס ט"ו.