אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יח:
בעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות כו', הרי"ף השמים בעיא זו כדהביא הרא"ש, וע' באסיפת גאונים סי' כ"ז ובתומים קיצור תקפו כהן סי' ט'.
שם ת"ש בהמה שהטילה גללים לעיסה רב יהודא אומר משלם נ"ש ור' אלעזר אומר ח"נ מאי לאו כגון דעביד תלתא זימני כו' לא בחד זימנא כו' והא משונה הוא דדחיק לה עלמא כו', ולכאורה מאי דוחקא הוא לכתחילה לאוקמא בתלתא זימני וביש העדאה לצרורות או דפליגי בדסומכוס ורבנן, דילמא פלוגתתם היא דרב יהודא סבר דפעולת היזק כזה חשיבא אורחא ומשלם נ"ש, ור"א סבר משונה ומשלם ח"נ, וי"ל דזה הוה פשיטא להו להש"ס דהיזק כזה נקרא אליבא דתרווייהו צרורות ולאו גופה, וזה מאי דפירש"י בראשית פלוגתתם גללים היינו צרורות, ועפ"ז קשיתיה להש"ס כיון דגם רב יהודא סבר דהוא צרורות, אמאי ס"ל דמשלם נ"ש, ומשו"ה בעו למימר דפליגי בדעביד תלתא זימני ופלוגתתם היא אי יש העדאה לצרורות, ודחי דילמא פליגי בדסומכוס ורבנן. ואהא שפיר פריך הלא משונה היא וגם סומכוס דתולדה דקרן משלם ח"נ, ומשני דדחיק לה עלמא ובאופן כזה כו"ע מודו דהוי אורחא, ולהכי פריך כיון דכל פלוגתתם היא בדסומכוס ורבנן, לימא ר"י הלכה כסומכוס ולימא ר"א הלכה כרבנן. ומשני דכל החידוש הוא לתרווייהו לאשמעינן דגללים הוי צרורות, ומשום דסד"א הואיל ובתר גופיה גרירן כו'.
רש"י ד"ה דדחיק. דשן הזיקא דגופה הוא והני צרורות נינהו כו', ע' ירושלמי דפרקין ה"א ובמה"פ שם ד"ה הטילה.