אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ח.
קתני מיהא מציעא בינונית וזיבורית ניזקין וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ואי אמרת בשלו הן שמין תעשה בינונית שלו כעידית וידחה ב"ח אצל זיבורית הב"ע כגון שהיתה לו עידית ומכרה, והנה בהגהות חות יאיר על הרי"ף בסוגיין, אבבא דהיו לו עידית ובינונית, כ' וז"ל צ"ע דקיי"ל דבדידיה, שמין א"כ מי נתן להם שם בינונית אם אין לו רק ב' שדות עכ"ל, ולעד"נ דזהו ממש קושית הש"ס הכא על אתר, שהקשו עלה דבינונית וזיבורית, דאי אמרת בשלו הן שמין תעשה בינונית שלו כעידית, והוא ממש כקושית החו"י מי נתן לשדה זו שם בינונית אם אין לו רק ב' שדות, פי' וידחה ב"ח אצל זיבורית, ומשני הב"ע כגון שהיתה לו עידית ומכרה, ולפ"ז תעיד השדה המכורה שלו על הנותרות תחת ידו, שהן רק בינונית וזיבורית, והיא תוכל להיות כמכריע אע"פ שכבר יצאה מתחת ידו, מפני השתעבדות הבינונית לבע"ח בעוד שהיתה העידית בידו כדפירש"י, וא"כ י"ל גם בבבא דהיו לו עידית ובינונית, שהיה לו קודם ג"כ זיבורית ומכרה, וע' לח"מ רפי"ט מה' מלוה.
שם דאמר עולא בע"ח בזיבורית כו' ומפני מה אמרו בע"ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין. והנה בגיטין מ"ט ע"ב א"ר שמעון מפני מה אמרה תורה (כ"ה הגרסא ברי"ף ורא"ש) ב"ח בבינונית כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה ודירה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כו', וכ' הפני יהושע שם דברייתא דר"ש פליג אדעולא דסבר דמה"ת בזיבורית ור"ש דריש טעמא דקרא ודעולא תנאי היא כדאמרינן הכא, אולם בקצוה"ח סי' ק"ב השיג על הפ"י וכ' דמן התורה בזיבורית ור"ש ס"ל נמי כדעולא ומלשון מפני מה אמרה תורה בלתי מוכרח דהוי מן התורה והביא ראיה ממש"כ בסה"מ ע"ש, ותמיהני על ששניהם לא הביאו לדברי התוס' בר"ה ד"ה ע"א ד"ה אמרה תורה ובמנחות ס"ה ע"ב ד"ה מה חדש, דשם משמע דלשון אמרה תורה הוא דוקא מן התורה, אלא דחקרו אי בעינן שיהיו נמי הצדוקין מודים בו, וע' בכעין זה בב"ב קמ"ז ע"א תוד"ה מניין וע"ע בש"ך חו"מ סי' כ"ח סקי"ד.
שם אי שתקיתו ושקליתו כדינייכו שקליתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ושקליתו כולכו מזיבורית, ע' קצוה"ח סי' קט"ו סק"ד ובס' ברית יעקב חח"מ סי' צ"ח.
תוד"ה כולן. וי"ל דכשעמד בדין כמלוה בשטר דמיא כו', ע"ל י"ד ע"ב תוד"ה ש"מ ובמל"מ ושעה"מ רפי"ט מה' מלוה ובקצוה"ח סי' קי"ט סק"א.
תוד"ה מכרן. השתא לא אסיק אדעתא טעמא דאי שתקת כו', ע' בסוף ספר עמק הלכה.