אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
א"כ מאי לא בא הכתוב ועוד מאי ק"ו להקדש ועוד הא א"ר אשי תניא בהדיא כו', כוונתם דאם תמצא תירוץ לקושיא זו ראשונה הרי שניה ואם תמצא לשניה הרי שלישית, כדמפרש בספר הצבא הנספח לתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ב.
שם ל"ק כאן מדעתו כאן בעל כרחו, פירש"י אי משלם נזקו מדעתו שקיל סובין אבל בעל כרחו אינו משלם אלא כסף ע"כ, ולכאורה קשה כסף מאי עבידתיה, הלא קושית אביי היתה מקרא דמיטב שדהו אקרא דישיב דמפרש בברייתא דהוא סובין, ולפ"ז בהכרח דתירוץ הש"ס הוא ג"כ בדרך זה, דמדעתו שקיל סובין ובע"כ ישלם לו מיטב שדהו ומטב כרמו, ולפירש"י טפי הי"ל לאביי להקשות בהאי קרא גופיה דכסף ישיב לבעליו, דכסף משמע כסף דוקא. ואיך מפרש בברייתא תיבת ישיב דהוא שוה כסף ואפילו סובין, ובאמת בפי' רבנו חננאל מפרש הכי, דמדעתו משלם כל מה שירצה אבל ב"ד אין גובין אלא מיטב ע"ש, ומצאתי בהגהות הרש"ש שהגיה תיבת מיטב במקום כסף דפירש"י ע"ש, אולם אכתי איכא למידק הלא בתירוץ הש"ס אשכחן רק שני מיני תשלומין, מדעתו סובין ובע"כ מיטב, אבל בקרא כסף כתיב לעיקר, ומתי משלם בכסף.
לכן נלע"ד דאין לשבש לשון רש"י, ואדרבה ענין אחר חידש בזה, עפמש"כ התוס' בשם ר"ת לקמן ד"ט ע"א בד"ה רב הונא, דיש ג' דינין בנזקין או כסף או מיטב ואי לית ליה אפילו סובין ע"ש, הרי דחשיב תשלומי כסף גם קודם מיטב, ובהכרח משום דעל כסף העובר לסוחר לית מאן דפליג דתשלומין מעליא הוא, דזהו אופני וגלגלי החיים, והיינו מש"כ התוס' ריש קידושין בד"ה בפרוטה וז"ל, לפי שמצינו שהקפיד הכתוב לענין מיטב וסד"א נמי כסף דוקא כו' ע"ש, הרי דכסף הוא מיטב, ולפ"ז בסוגיין דמסקינן דבע"כ צריך לשלם לו מיטב, הרי אפשר דהניזק ידרוש לשלם לו דוקא ממיטב שדהו ומיטב כרמו, דהא כמו בתורה הכתובה כמ"כ הוא במסקנת הש"ס בישוב הכתובים. להכי שפיר מצא רש"י כאן מקומו לפרש, דאפילו היכא דהוא בעל כרחו היינו ע"פ ב"ד אפ"ה אינו משלם אלא כסף, ולא יוכל הניזק לטעון דוקא מיטב קרקעות כנלע"ד.