אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ד.

דף ג:

ומה שן שאין כוונתו להזיק חייב קרן שכוונתו להזיק לכש"כ איצטריך סד"א מידי דווה אעבד ואמה דאע"ג דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי ה"נ ל"ש כו', וקשה הלא בריש סדר נזיקין הניח התנא ליסוד מוסד, דהחיוב הוא על מי שדרכו להזיק ושמירתן עליך וכל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כדתנן במשנתינו ולקמן ד"ט ע"ב, וגבי אדם תרווייהו ליתנהו דאין דרכן להזיק ואינם בגדר שמירה, וכן להיפוך אם ירצו להזיק לא תועיל להם שום שמירה ויהיו אז המזיקין היותר גדולים, שאין שום בע"ח דומה להם, ולפ"ז איזה צד הדמיון יש לקרן השור עם עבד ואמה.

וא"ל דקאי אקרן תמה דִלא כתיב ביה שמירה, וס"ל סתם שוורים בחזקת שימור קיימי ודמי לעבד ואמה, ז"א דא"כ הוה ס"ל פלגא נזקא קנסא כדלקמן דט"ו, ואיך תקשה ליה דלילף מיניה חיוב ממון דעבד ואמה מצד הדין, ועוד דל"ד לעבד ואמה דאדם מועד לעולם, הרי דאין חילוק אצלו בין כוונתו להזיק או לא, כן פטורא דעבד הוא רק משום דהשתא לית ליה לשלומי, דהא אחרי שנשתחרר חייב לשלם כדתנן לקמן פ"ז וע' ב"מ ד"י ע"ב, הרי דזה גופיה יעיד על חיוב השמירה המוטלת עליו מצד עצמו, ולפ"ז אין מקום לאמר ששתי שמירות ושני חיובים רמי רחמנא עלייהו מצד עצמם ומצד בעליהם, והא דרב אשי השיב משום שמא יקניטנו רבו כו', הוא מפני דכך היתה תשובת הפרושים אל הצדוקים כדתנן במס' ידים ועמש"כ בחידושי שם, ועפמש"כ הכא בלתי מובן נמי קושית התוס' הכא בד"ה לאו, דעבד ואמה גופיה נילף מק"ו דשן להתחייב כו' ע"ש, דלפי הנ"ל איך נוכל כלל למילפינהו מהדדי, ואפ"ל דכוונתם דעכ"פ לפי סברת הש"ס הוה מצי נמי למילפינהו מק"ו דשן להתחייב וצ"ע.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה