אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קיג.

דף קיב:

במשנה המלוה את חבירו לא ימשכננו, אלא בב"ד, והק' בנמו"י הא קיי"ל ר"פ המניח דעביד אינש דינא לנפשיה כו' ע"ש, ולע"ד יפלא אם אין נ"מ בזה בין גזילה להלואה אמאי לא הקשה הש"ס שם ממשנתנו אמ"ד עביד אינש דינא לנפשיה, וביותר ממקרא מלא דכתיב כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, הרי בהדיא דלא עביד אינש דינא לנפשיה, ובע"כ דשם איירי רק להציל את שלו מיד עושקו או מדבר המזיקו, הכא דכספו בא ליד הלוה דרך היתר ומצד המלוה ע"י מצות עשה דאם כסף תלוה את עמי דדרשו במכילתא דאם זה הוא חובה, ובחו"מ ר"ס צ"ז דהלואה היא מצוה יותר גדולה מהצדקה ע"ש, ואחז"ל לעיל ס"פ הריבית מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו ת"ל לא תהיה לו כנושה ע"ש, היינו דאף אם אינו נושה ממש, רק כנושה ע"י שהוא עובר לפניו גם זה אסור, והכל מטעם דחס רחמנא על בזיון הלוה שבא לידו בהיתר ואפשר שעדיין לא השיג ידו לשלם, אולם לבל יהיה העולם כהפקר ושלא תנעול דלת בפני לווין התירה תורה למשכן את הלוה, אכן אחרי דבהיתר בא לידו אמרה תורה לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, וחדית לן שמואל בגמרא דאפילו שליח ב"ד מנתח נתוחי אין אבל משכנו לא, אמנם כ"ז הוא בהלואה דהוא דרך העולם ובהורמנא דרחמנא לכתחילה בהיתר, ומה ענין זה להא דעביד אינש דינא לנפשיה דאיירי במעשה גזילה והיזק וצ"ע כעת.

שם ומשלשים יום ולהלן מוכרן בב"ד, ובבא זו איירי אפילו שלא משכנו ע"פ ב"ד רק מעצמו כמש"כ הריב"ש סי' שצ"ו.

רש"י ד"ה מת הלוה אין משיב העבוט ליורשין שאין כאן מצות העבוט אלא ימכרנו ויגבה חובו דהשב תשיב לו כתיב ולא ליורשיו כצ"ל, הא דמהדר רש"י להסמיך אקרא ולא כתב מצד הסברא דאם יחזיר המשכון ליורשין הלא יפסיד חובו דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי, דז"א דהא אמרינן לקמן קי"ד ע"ב משכנו ומת שומטו מע"ג בניו, הרי כיון דמשכניה קנייה ואין להן דין שאר מטלטלין.

רש"י ד"ה שלשים יום זמן ב"ד ע"כ, והוא מהא דא"ר יוחנן לקמן קי"ח ע"א וכמה זמן ב"ד שלשים יום, אולם הראב"ד פ"ג ה"ו מה' מלוה כתב אהא דמשנתנו דסתם הלואה שלשים יום ע"ש, ולפ"ז יש בזה מקום עיון אם המשכון היה עבור שאילת כלים, ובשאלה לא אמרינן סתם שאלה שלשים יום כמבואר בחו"מ ר"ס ע"ג ור"ס שמ"א אם גם אז זמן ב"ד בזה ל' יום ובמק"א הארכתי בזה וצ"ע, וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' קי"ז ובאור זרוע לב"מ סי' פ"ט ובת' הרא"ש כלל צ' סי' ד'.

תוד"ה מחזיר. בריש תמורה פריך לרבא דאמר כל דאמר רחמנא לא תעביד אעל"מ והרי השבת העבוט כו', עמש"כ בחק נתן לתמורה ד"ו ע"א ובת' הגרע"א סי' קכ"ט ובת' באר יצחק חי"ד סי' א' ובמש"כ בחידושי לתמורה שם.

תוד"ה ואת המחרישה. א"כ האיך נטל את המחרישה דקתני ומחזיר הא עבר כי נפש הוא חובל כו', ע' מהרש"א וע"ע מש"כ הגרע"א בחידושיו ריש מכילתין ד"ג ע"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה