אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קטז.
ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה אתא לקמיה דאביי א"ל זיל אהדריה דהו"ל כלי שעושין בו אוכל נפש ותא קום בדינא עלה כו', ואילה"ק מדוע לא ימתין עם חזרת העבוט עד לאחר הד"ת, דכבר כ' במרדכי דפרקין דכל שעתא ושעתא עובר עליה כנזיר בבית הקברות וגם רבא לא פליג אדאביי אלא בהא דיכול לטעון עד כדי דמיהן ע"ש, וע"ע בת' הריב"ש סי' שצ"ב.
שם מ"ש מהנהו עיזי דאכלי חושלא כו' ואמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן כו', ע' ראב"ן סי' ק"ט.
תוד"ה והא רבא. אבל היכא דאמר גנב אחר גנבה לי ומכרם לך לאו היינו אחזוקי אינשי בגנבא דהא כמה גנבי איכא בשוקא, וכ"כ התוס' בב"ב נ"ב ע"ב ד"ה דברים ובשבועות מ"ו ע"ב ד"ה וספרא.
בא"ד ונראה לר"ת דהתם איירי במכירים שאין בעל הספרים רגיל להשאיל אותן שהן בידו, ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קפ"ט ושם סי' תשל"ה תשל"ו ובמרדכי פ' כל הנשבעין רמז תשע"ח.