אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קז.
רש"י ד"ה קרובין לעיר שלא יהא טורח להכניס פירות, ע' ברש"י ברכות מ"ו ע"א ד"ה קרובים לעיר.
רש"י ד"ה ספק נדה וכש"כ ודאי ע"כ, ע' רש"י סנהדרין ק"ג ע"א ד"ה שלא תמצא.
תוד"ה אילן. דכיון דהתם כל השרשים כולם בשל עליון דין הוא למימר שדי נופו בתר עיקרו כדאמר נמי ר' יוחנן בשילהי לא יחפור ושמואל דאמר הכא חולקין יכול לסבור התם כר' יהודא דלא אמר שדי נופו בת"ע משום דרגילות למלאות גינתו עפר ולהשוותו אל גינת חבירו כו', וע' בלח"מ פ"ד ה"ט מה' שכנים דהרמב"ם ל"ל סברת התוס' בזה ע"ש, ולע"ד הנני נבוך בכלל הרכבת התוס' סוגיא דשילהי מכילתין בהא דס"פ לא יחפור דקא"ר יוחנן אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא, הרי התם יהיב טעמא שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ופירשו התוס' לעיל בסמוך דהתנאי היה מתחילה כן שכל הענפים יהא לבעל השרשים ובהא מודו נמי רב ושמואל דשמעתין ע"ש, ולפ"ז בלתי מובן ג"כ מש"כ התוס' ס"פ לא יחפור דלפירש"י דהכא אזלא שמעתא דהתם כרב דהכא ע"ש, ולפמש"כ אין עניינם זל"ז דאפילו אם בכ"מ היה פשוט דלא שדינן נופו בת"ע בלי שום חולק אפ"ה היה מביא וקורא משום תנאי דיהושע, עוי"ל לכאורה לר"מ דס"ל ס"פ הבית והעליה שדי גופו בת"ע א"כ ל"ל ליהושע להתנות, ובע"כ דיהושע גופיה ס"ל דבעלמא לא שדינן נופו בת"ע ולהכי התנה דלענין בכורים תהיה נחשבת לבעל השרשים בכדי שיוכל לאמר בהחלט פרי האדמה אשר נתת לי.
ועו"ק במרובה פ"ב ע"א דפריך אמאי לא חשיב בתנאין שהתנה יהושע הא דקא"ר יוחנן אילן הנוטה לתוך שדה חבירו כו', ומשני דמאן תנא עשרה תנאין שהתנה יהושע ריב"ל היא ולא מתניתא ור' יוחנן פליג עלה ע"ש וזהו דוחק גדול דהא התחיל שם בלשון ת"ר עשרה תנאין כו', ומשמע דהיא ברייתא, ועפמש"כ שפיר הו"ל לשנויי דברייתא היא ור"מ היא דס"ל דבכ"מ שדי נופו בת"ע וממילא גם באילן הנוטה לתוך שדה חבירו או סמוך למיצר מביא וקורא ולא איצטריך ליה למיחשב הא בתקנת יהושע, משא"כ ר' יוחנן ס"ל כר' יהודא דבעלמא לא שדינן נופו בת"ע ולהכי איצטריך ליה לאשמעינן דגבי בכורים מביא וקורא משום דכן התנה יהושע, וע' גיטין כ"ב ע"א ובתוס' שם וצ"ע, וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' ל"א.