אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קג.
במשנה המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית. בערכין ד"כ ע"ב תניא המשכיר בית לחבירו ונתנגע אע"פ שחולטו כהן אומר לו הרי שלך לפניך, וכתבו התוס' דמזה משמע דבית מנוגע המוחלט מותר בהנאה ומשו"ה או"ל הש"ל דאם איתא דבית הנחלט אסור בהנאה א"כ הוי כדתנן בפ' האומנין ע"ח ע"א השוכר חמור ומתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור אחר ע"ש, ולכאורה מדוע צריך להביא ראיה מדין שכירות בהמה על שכירות בתים ולא הביא טפי ממשנתינו דמשכיר בית לחבירו ונפל דחייב להעמיד לו בית, די"ל משום דעל ההיתר של בית המוחלט בע"כ דצריך להביא ראיה. דאע"ג דמכה מכורעת ומכוערת היא דקרי לה הכתוב צרעת ממארת היא ואפ"ה יכול לאמר הרי שלך לפניך. ועל זה לא אשכח דוגמתו רק מהא דתנן לעיל שם ברישא דשכר חמור והבריקה או שנעשית אנגריא אומר לו הש"ל, ומשו"ה גם גבי איסוה"נ דבית המוחלט הביא דוגמתו מסיפא דהתם כנ"ל.
שם ה"ד אי דא"ל בית זה נפל אזל ליה, ע"ל ע"ט ע"א תוד"ה ואם יש ובת' הרשב"א ח"ד סי' ג' ובת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ו'.
רש"י ד"ה וכתב לו משכיר לשוכר שטרא שהשכירה לו לעשר שנים ולא כתב בשטר זמן כו', ע' בת' הריב"ש סי' שי"ג.