אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף צט.

דף צח:

ביד עבדו חייב יד עבד כיד רבו אמר שמואל בעבד עברי דלא קני ליה גופיה. והנה עפ"ז ניחא לעיל צ"ו ע"א גבי האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו, דקאמר תיבעי למ"ד שלוחו ש"א כמותו ה"מ שליח דבר מצוה הוא אבל עבד דלאו בר מצוה כו' ע"ש. והשתא עכ"פ תפשוט ליה האי דינא בעבד עברי דבר מצוה הוא נמי, וע"כ דכל שאלת רב עיליש הוא בעבד כנעני משום דיד עבד כיד רבו והחסרון הוא משום דאינו בדין שואל ומשאיל אבל, ע"ע אע"ג דישנן בדין שואל ומשאיל מ"מ אין להסתפק בו כלל בלא"ה, דע"ע אין גופו קנוי לבעליו ובודאי לא קרינן ביה אם בעליו עמו, וכל הספק הוא בעבד כנעני משום דיד עבד כיד רבו כנ"ל.

אכן אכתי תקשה בסוגיין מ"ש דהקשה אהא דעבדו מטעם דיד עבד כיד רבו דמי ובאופן דמצי לשנויי בעבד עברי כו' או משום דנעשה כאומר לו הכישה במקל והיא תבא, הרי במתניתין תני נמי שלוחו ותקשה לו טפי שלוחו ש"א כמותו כמו דהקשה יד עבד כיד רבו דמי, ומזה נמי מוכח כמש"כ בחידושי למשנתנו ולקמן ק"י ע"ב דלא שייך שלוחו ש"א כמותו רק בדבר המוטל עליו לעשותו, הן מטעם מצוה כמו תרומה ופסח כדאמרינן ברפ"ב דקידושין או מטעם רשות כקדושין וגירושין, אבל הכא אינו צריך רק שהפרה תבא לרשות השואל ובזה הוא ניחותא דמשאיל ונתקיימה מחשבתו בכך אפילו אם תהיה נעשית ע"י חש"ו ועכו"ם דלאו בני שליחות נינהו, בכגון דא איננו בגדר שליחות דנימא שלוחו ש"א כמותו, והבאתי ראיות לזה ע"ש, ומהכא נמי ראיה נכונה כנ"ל.

שם המשאיל קורדום של הקדש מעל לפי טוה"נ שבו כו' ואי לא קנאו אמאי מעל כו', ע' בת' מקור ישראל חי"ד סי' ח'.

שם כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וכשם שקרקע ניקנית כו', ע' בת' מקום שמואל סי' ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג כ"ד.

תוד"ה וחבירו. תימא דתניא בתוספתא בקע בקורדום של הקדש כו', ע' תוס' מנחות ק"א ע"א ד"ה אע"ג ומעילה י"ט ע"ב ד"ה אין מועל ובמה שהארכתי בחידושי בשני המקומות שם,

תוד"ה כך תקנו. דהנח לפני ש"ח וה"ה ש"ש בגניבה ואבידה ואי אשואל קאמר מדאורייתא נמי לא קנה אלא במשיכה, ע' משך חכמה לפ' משפטים בפסוק וכי ישאל.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה