אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צו.
שאל מהאשה ונשאל בעלה אשה ששאלה ונשאל לבעל קנין פירות כקה"ג דמי או לא, ע"ל ל"ד ע"ב תוד"ה שאל מן האשה ובת' לחם רב סי' י"ב.
שם בעל פלוגתא דר"י ור"ל שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה כו', ע' בת' ח"ס אה"ע ח"א סי' י"א.
שם א"ל מסתברא יד עבד כיד רבו דמיא ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תט"ו
שם בעי רמב"ח בעל בנכסי אשתו שואל הוי או שוכר הוי אמר רבא לפום חורפיה שבשתא מה נפשך אי שואל הוי שאילה בבעלים היא אי שוכר הוי שכירות בבעלים היא, והנה בבבא קמא נ"ז ע"ב קאמר מי סברת כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי דילמא כר"מ ס"ל דאמר שוכר כש"ח דמי, ולפ"ז תקשה ניהי נמי דפסקינן כר"י כדכ' התוס' לעיל ל"ו ריש ע"א וביבמות ס"ו ע"ב ד"ה דמיחייב, אמנם לפ"מ דאמרינן בב"ק שם אפ"ל נמי הכא, דרמב"ח ס"ל כר"מ דשוכר כש"ח דמי וס"ל נמי מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו הלכך אם בעליו עמו אש"ח לא כתיב כדאמרינן לעיל צ"ה ע"א, ולפ"ז שפיר מבע"ל לרמב"ח דאי בעל בנכסי אשתו הוי כשואל פטור מטעם בעלים ואי הוה כשוכר דהוא כש"ח חייב בבעלים על פשיעתו כדאמר שם לעיל או חייב שבועה דלא פשע כדין ש"ח, ומאי קמתמה רבא כ"כ ואמר לפום חורפיה שבשתא, ואף דרבא לגרמיה ס"ל דשוכר פטור בבעלים כדאמר בהדיא אי שוכר הוי שכירות בבעלים היא וכן לקמן צ"ז ע"א גבי מרימר בר חנינא אוגר כודנייתא בי חוזאי כו' איגנוב ואתו לקמיה דרבא וחייבינהו ע"ש, מ"מ משום זה אין בה כדי תפיסה על רמב"ח, וכה"ג מתמה הש"ס בחולין ט"ו ע"א משום דס"ל כר"י מאן דתני כר"מ משתיק ליה ע"ש, וכן הקשה הש"ס לקמן צ"ז אהא דרבא גופיה הניחא למ"ד פשיעה בבעלים פטור משו"ה איכסף אלא למ"ד חייב כו'.
ועוד קשה לפ"מ דרבא גופיה ס"ל לעיל נ"א ע"ב מתנה עמש"כ בתורה בדבר שבממון תנאו קיים, כדאמר התם אבל במפרש כו' ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה, ולפ"ז שפיר משכ"ל לבעיא דרמב"ח אם תנאי הותנה ביניהם בתחילת הנשואין ע"ד הנכסי מלוג שיסתלק בזה דין פטור של בעליו עמו, וא"כ שפיר קמבע"ל אי שואל הוי חייב באונסין וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה דינא הכי. ה"נ ישומו לו שברי הראשון ועליהן ישלם דמיו כו', ע' מה שהאריך בזה בנתיבות ירושלים לירושלמי ב"ק פ"א ה"א.
תוד"ה שליח. משום דכתיב תרי זימני אישה יקימנו ואישה יפרנו למעוטי שליח כו'. ע' או"ח סי' תל"ד ובביאור הגר"א ס"ק י"ב ובת' באר יצחק חא"ח סי' א' בהג"ה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' שפטים סי' ק"ג אות ב'.